אור ברסלב

נמוקי אורח חיים· רבי חיים אלעזר שפירא

סימן א

נמוקי אורח חיים

א המשכים להתחנן לפני בוראו. עיין מג"א (ס"ק ד') בענין תפלת חצות. והוא באמת מקורו בתהלים חצות לילה אקום נה בסור מרע וע"ט להה"ק מזידיטשוב ז"ל ושארי סה"ק שלא להיות ניעור עד חצות רק להניח את עצמו לישן בתחלת כדי לקום משנתו בחצות לילה. אמנם באשל אברהם בזה להה"ק וטש ז״ל היקל מאד בקימת חצות, אם כי לימד זכות בעד קדושים, ובפרט בדורות החלושים, עכ"ז (במחכת"ה) הפריז לומר שכל שיש שום ספק ספיקא אפילו בדרך רחוקה אחר ספיקות שיש נדנוד פקוח ובריאת נפש ע"י הקמתו לחצות אז עכת"ד עיי"ש, ותמהני מאוד איך (ברוב צדקתו) הפריז על מאוד בלשונו כי בחשש העדר בריאת הגוף בס"ס ודרך רחוקה אלפים ספיקות וכו' וזה יהי לתירוץ לכל מקלו יגיד לו לבטל מצות ח"ו (ע"י הפלגות וגוזמות בחששות רחוקות כאלו) ובפרט והתמדת המורה בעיון יומם ולילה שהתורה מתשת כח והחלשת העורקים עי"ז, ובפרט בחולשות דורותינו, נמצא (חלילה) עי"ז לשמירת התורה והמצות. גם הראי' שהביא שם משינה בסוכה גשמים והלך לבית שאין מטריחין אותו כשהוא ישן לשוב לסוכה, חיק, ואתי מרחיק, כל האריכות שכ' בזה, כמובן להמעיין דשאני בסוכה דכך קים לן דמצטער פטור מן הסוכה, על כן לא יהו עוד לקום ממשכבו כשפסקו הגשמים והמצוה תשבו כעין למנוחת גופו, משא"כ לקום בחצות להתאונן על חורבן ביהמ"ק דאי אינו עונג גופו רק עבודת ה' שצריך להתגבר על תאות גופו וכן ללמוד תורה שאמרו (בפ"ו דאבות) במ"ח דברים נקנית הוא מיעוט שינה זשה"כ זאת התורה אדם כי ימות התורה נקנית אלא במי שממית א"ע עליה ומשבר תאות גופו מרו (שם באבות) ועל הארץ תישן וכמ"ש הרמב"ם ז"ל שמי שרוצה בכתרה של תורה ישמור כל לילותיו ולא יאבד אפילו א' מהם חוש בריחוק אלפי אלפים חששות להעדר בה"ג נמצא שישן כל וזהו טוב לו יותר לגופו ולעורקיו שלא ילמוד בלילה אפי' שעה הרט בעיון (לד' הרופאים) ותורה מה תהא עלי'. עכ"ז נ"ל י"ל שיהלך אדם באמצע דרכים, ומה שהחמירו כ"ב שקדושים האלו בקימת חצות לילה דייקא (ולא להיות ניעור עד אז) זהו הי' אפשר להם בכח בריאתם וחוזק גופם, משא"כ בחולשת דורנו אשר ירדה חולשה לעולם ותרד פלאים, כח ואון הבריאים, ועכ"ז ת"ח הנעורים בלילה בלימודם בודאי צריכין לדקדק שיהיו נעורים עד חצות לילה וחצי שעה אח"כ כדי שלא יהיו סרוחים בשינה על מטותם בשעת עת רצון בחצות, ונכון יותר משיניח א"ע קודם חצות (למשל, שעה א') ועי"ז יוכל לקום קודם עמוד השחר, וכשיניח לישן אחרי חצות אז לא יוכל לקום קודם עלות השחר עכ"ז העיקר עפ"י זוה"ק להיות ניעור בחצות לילה ממש ושלא לישן אז כנז' (וכך מקובל גם מרבותינו ואבותינו הקדושים והגאונים ז"ל) וזהו נקל יותר לקיים כדאמרינן ביומא (דף כ"ב ע"א) שאני מיגני ממיקם פירש"י נוח לו לאדם לנדד שינה מעיניו מלילך לישן עד סוף הלילה מלהיות עומד ממטתו בהשכמה וכו' עכל"ה ומכ"ש להיות ניעור רק עד אחר חצות מעט בודאי נקל יותר, ופשוט שמי שיוכל לקום בחצות ממש בודאי טוב יותר, אך למי שא"י טוב יותר להיות ניעור עד אחר חצות כנ"ל והגם שע"י שיישן מקודם יוכל לקום קודם אור היום מ"מ לא הועיל גם באמירת חצות קודם אור היום ויש דעות במקובלים וכן דעת חו״ז הה"ק מהרי"א מקמארנא ז"ל כי קודם אור הבוקר אין לומר עוד תיקון רחל כמ"ש טעמו על פי סודו הגם כי ברמ"ז ז"ל ומובא בשע"ת הל' ר"ה (סי' תקפ"א) שיאמרו חצות בזמן הסליחות משמע שיאמרו סמוך לבקר מכל מקום גם על זה חלק הה"ק בעל היכל הברכה הנ"ל ועיין בדברינו בד"ת (מה"ק אות ע"ו) עיי"ש ובנמוקי להלן (סי' תקפ"א) וכל ערום יעשה בדעת, והש"י יעזרנו בכ"ע ב"ב.

סעיף ב'. (ב) ולסוף הלילה וכו'. עיין בדברינו בד"ת (מה"ק אות ע"ו) ע"ד האגרא דפרקא לקדוש זקיני ז"ל בשם הזוה"ק וישלח שאין לומר תפלות בקדרותא דצפרא עיי"ש ועכשיו הראוני בזוה"ק כסא (דף קכ"א ע"ב) מפורש ויימא באשמורת כמה סליחות ותחנונים וכו' עכל"ה, אך לק"מ די"ל דהתם מיירי באשמורת הלילה שאינם סוף הלילה קדרותא דצפרא כמו שנראה בדרוש זה שם מהכ' קומי רוני בלילה לראש אשמורות והיינו בלילה וק"ל.

סעיף ה'. (ג) טוב לומר פרשת העקידה. עיין באה"ט (ס"ק ט') מה שהביא שיוכלו לומר פ' עקידה אפי' בשבת, אמנם עי' בסידור האר"י ז״ל שסידר הר"ר שבתי ז"ל (תלמיד רבינו הבעש"ט ז"ל והנהגותיו ממנו) שלא לומר כלל העקידה בשבת וי"ט ור"ח שאז אין לעורר הדין, וכן נהגנו מאבותינו ורבותינו ז"ל:

ד אבל אסור לאמרם בצבור. עיין מג"א (ס"ק ג') בזה בשם הל"ח דאין לכתוב י' דברות על קונטרס המיוחד לצבור עכל"ה, ועיין בשו"ת תשורת שי (מה"ק סי' ג') ע"ד אם לכתוב בכותל בית הכנסת עשרת הדברות גם מבחוץ העלה לאסור עי"ש, ע"כ הזהיר מעולם כ"ק אאמו"ר זי"ע שלא להעמיד אלו הטבלאות עם עשרת הדברות מבחוץ לביהמ"ד או בית הכנסת וגם לא למעכה מאה"ק כלל. ובכמה מקומות שהיה כבר פעל להעבירם מהאה"ק, ונכון ליזהר בזה, ורבה המכשלה בין בביהכ"נ המתחדשים והנוטים קצת למתחדשים גם בביהמ"ד של החסידים בהרבה מקומות, ומחוייבים למחות ולמנוע, ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר, ותמוכי ימינך פניהם האר, בב"א.

תוכן העניינים

נמוקי אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה