אור ברסלב
נחלת שמעון (זרחי) מנכד המחבר › השמטה שייך לסי' ד'

נחלת שמעון (זרחי)· רבי שמעון זרחי

מנכד המחבר · השמטה שייך לסי' ד'

מנכד המחבר

והנה גם הגר"א ז"ל דחה דברי הט"ז וז"ל הגר"א סי' תרפ"א סעי' ב' מדליקין. ברכות נ"ב א' אפוקי יומא כו' אע"ג דברכת היום עדיפא לב"ש מתדיר וכ"ש לגבי תדיר וכ"ש לשני תירוצים אחרונים שבתוס' שבת כ"ג ב' ד"ה הדר ע"ש דמסיק ז"ל וכל דברי הט"ז כאן דחויים עיין עליו גם האלי' רבה דחה דברי הט"ז בשתי ידים ואולם מה שכתב הגר"א ז"ל דכ"ש לשני תירוצי אחרונים שבתוס' איני מבין דלתירוץ שכתבו התוס' דלהכי מקדימין לקרות בשבת שחל בו ר"ח טבת בשל ר"ח כדי להפטיר בנרות דזכרי' הרי יש ראי' לסברא שכתבו התוס' דלענין להקדים תדיר עדיף מפרסומי ניסא מר"ח טבת שחל בחול דאין כאן הפטרה ומקדימין לקרא בשל ר"ח ואח"כ בשל חנוכה ובעיקר הדין יש לי לדון להצדיק הצדיק דמעיקרא ולישב שלא יהי' סתירה במנהגי ישראל שהרי מקדימין קריאת המגילה להבדלה הרי דפרסומי ניסא עדיף מתדיר או משום דאפוקי יומא מאחרין. והנה זה לשון חידושי הרשב"א שבת כ"ג ע"ב הא דאמר רבא נר ביתו וקידוש היום נר ביתו עדיף משום שלום ביתו תמוה לי הא ודאי נר ביתו לצורך סעודה קאמר וא"כ למה לו משום שלוי ביתו תיפוק לי' משום דאפשר לקיים שניהם דמקדש אריפתא חולי נאמר דמצוה מן המובחר לקדש אחמרא כו' ועוד שם ונו נמי דאיצטריך למימר גבי נר חנוכה וקידוש היום נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא הא לאו הכי קידוש היום עדיף משום דקידוש על היין מצוה מן המובחר ומשום דאפשר לקדש אריפתא הוא דעדיף נר חנוכה הא לאו הכי קידוש היום עדיף דהוי דאורייתא וכן כתב בעל ההלכות נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא דאפשר דמקדש אריפתא עכ"ל הרשב"א והנה יש לדקדק על דברי הרשב"א ובעל ההלכות דמבואר מדבריהם דדוקא משום דאפשר דמקדש אריפתא נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא הא לאו הכי קידוש היום עדיף דהוי דאורייתא הא משום קידוש מן התורה שהוא מ"ע בזכור את יום השבת לקדשו וכתב הרמב"ם ז"ל פ' כ"ט מה' שבת וצריך לזכרו בכניסתו וביציאתו בכניסתו בקדוש היום וביציאתו בהבדלה הרי מצוה זו יוצא במה שמקדש בתפלה וכל אדם מתפלל ערבית ומזכיר קידוש היום וע' בכל בו הנוסח במגן אבות דמסיים זכר למעשה בראשית ויציאת מצרים ע"ש ס' ל"ה בסופו וא"כ אפי' אם לא הי' יכול לקדש ארפתא הדין נותן שיהי' נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא דקידוש היום בין ארפתא בין איין אינו אלא מדרבנן וצ"ל דדעת בה"ג וכן הרשב"א כיון דעיקר הקידוש הוא מן התורה מקרא דזכור את יום השבת והרי לא נתנה התורה שיעור איך יהי' הזכירה כל מה שמוסיף להזכיר בכניסתו מקדושת שבת הכל נכנס בכלל המצוה של זכור את יום השבת ויש בו חומר דאורייתא משא"כ מצות היין עיקרו אינו רק מדרבנן ואם לא הי' יכול לקדש אריפתא אף שכבר קידש בתפילה מ"מ הי' הוצאת היין דוחה נר חנוכה אף דשניהם אין עליהם חיוב מן התורה מ"מ אם לא יהי' לו יין בלא יין לא יקדש עוד פעם והרי גם הקדוש הזה נכנס בכלל המצוה של תורה כן נלע"ד מוכרח מדברי בה"ג ורשב"א ז"ל ומעתה נשמע מזה לענין הבדלה אם אין לו לנר חנוכה ולהבדלה בודאי הבדלה עדיף שהוא מן התורה אף שהבדיל בתפלה מ"מ ההבדלה על היין נכנס ג"כ במצות זכור כמ"ש הרמב"ם ז"ל וכמו שבארנו שיטת בה"ג ורשב"א ז"ל ומכ"ש לענין להקדים דודאי הבדלה קדים שהרי לחד תירוץ של התוס' לכו"ע לענין להקדים תדיר קדים מפרסומי ניסא וע' בס' האשכול לראב"י רבו של הראב"ד ג"כ פסק דהבדלה קודם וכן הביא שם בנחל אשכול בשם תמים דעים להראב"ד ושם בשם רבינו חננאל וע' לקמן בשבת דף ק"נ שיטת רש"י ורי"ף דאסור לעשות מלאכה קודם שהבדיל על הכוס אף שהבדיל בתפלה וצריך עיון מה שכתב הרדב"ז ח"ש ס' תשנ"ז דנר חנוכה קדים לנר שבת וכתב הטעם תדע דאי לאו משום שלום בית הוי מקדימינן נר חנוכה [פ' אם אין לו אלא לאחד מהן] אע"ג דזה תדיר וזה אינו תדיר הילכך היכא דאית ליה לתרוייהו דאיכא שלום בית ראוי להקדים הדלקת נר חנוכה משום פרסומי ניסא והנה מדברי הרשב"א הנ"ל יש לדון דכיון דבנר ביתו איכא שלום ביתו הרי מצות הדלקה זו הוא מן התורה ראוי להקדימה לנר חנוכה ובס' המאירי מס' שבת כתב וזה לשונו אף במוצאי שבת נחלקו בה קצת המפרשים ומנהגינו להדליק קודם הבדלה ונסעדים בה בהבדלה שבתפלה שמאחר שנתאחרה ההדלקה כל כך מקדימין אותה גם בזה נראה שיש לדקדק על זה מדברי המכלתא פ' בא ז"ל מה ת"ל עד בוקר שאינו נשרף עד אור ט"ו ר"י אומר אינו צריך הרי הוא אומר כל מלאכה לא יעשה בהם שריפה מעין מלאכה היא ומה ת"ל עד בוקר אלא אם חל ששה עשר להיות בשבת מגיד שאינו נשרף אלא עד אור י"ז והפי' הנכון דמעיקרא קאמר הת"ק דעד בוקר קאי ללמד שלא נימא דכיון שמיד אחר ליל ראשון כבר נפסל הפסח ונעשה נותר אלא שאינו יכול לשרוף הנותר מיד בבקר ראשון שהוא יו"ט לזה שורפין בלילה השייך ליום שני אע"פ שאין שורפין קדשים בלילה שאני הכא דהוי כנותר שלא בזמנו דשורפין בלילה לזה בא הכתוב דעד בוקר ללמד שאין שורפין עד אור י"ו ור' ישמעאל אומר שאינו צריך לזה קרא דכיון דבכל פעם שנעשה הפסח נותר הרי אז עדיין יו"ט שוב במוי"ט הוי זמן שריפתו והוי כנותר בזמנו דכבר למדנו דנותר בזמנו אין שורפין בלילה רק אם חל ששה עשר בשבת ומשום שבת אי אפשר לשרוף ביום י"ו ס"ד דשוב מותר לשרוף בלילה לכן צריך קרא דמ"מ אינו נשרף רק ביום. ע' בית הלוי ח"א ס' ל"ג והיוצא מזה לנידון דידן כיון דאין חנוכה בלא מוש"ק מבואר דזמן הדלקת נר חנוכה במוצש"ק הוא מאוחר ולא שייך לומר על זה מאחר שנתאחרה ההדלקה דלא נתאחרה כלל שכן זמנה ואולם בבהכנ"ס נראה דיש להקדים נר חנוכה קודם הבדלה שהרי השמש כבר הדליק נרות ולא שייך גבי' לומר דאפוקי יומא במלאכה מאחרינן לי' ונר חנוכה בבית הכנסת הוא מצוה דרבים משא"כ הבדלה אינו אלא להוציא יחידים שאין להם בית והרי מצינו בברכות ד' מ"ז דר"א שחרר עבדו כדי לצרפו לעשרה וע"ש בתוס' הרי משום מצוה דרבים אפי' שהוא רק מצוה דרבנן דחה מ"ע דאורייתא דלעולם בהם תעבודו והנה נ"ל בזה לישב קושית התוס' שם על בה"ג שפסק במי שמת לו מת ביו"ט אחרון דנוהג אבילות דאתי אבילות יום ראשון דאורייתא ודחי יו"ט שני דרבנן והכא חזינן דמצוה דרבים אפי' דרבנן חמיר ממ"ע דאורייתא ולע"ד י"ל דרק מצוה דרבים שרבים עוסקים בו חמיר כגון תפלה שכל העשרה מתפללין יחד ואומרים קדיש וקדושה אבל יו"ט אף שהיא מצוה דרבים כל אחד עושה אותה בפני עצמו אין בזה חומר משום שרבים עושין אותה ובזה י"ל כו"ד בהא דבברכות פריך הגמ' אהא דר"א מצוה הבאה בעבירה היא ומשני ובגיטין ל"ח לא פריך כלל דבגיטין סברת הגמ' דלא מצרפינן עבד לעשרה כלל וכמו שפסק הרא"ש כאן וא"כ לא הי' שם לר"א רק עבד אחד וכששחררו נמצא שכל העשרה נתחיייבו בתפלת צבור וקדיש וקדושה לכן לא פריך הגמ' כלל והרי מצוה הבא בעבירה הוא דכבר ידע בעל הגמ' דמצוה דרבים אפי' דרבנן יש לה כח לדחות מ"ע ואין בזה משום מצוה הבאה בעבירה אבל בברכות דמשני תרי הוי ושחרר חד ונפיק בחד א"כ לא נתחייבו בקדיש וקדושה רק תשעה ס"ד דאין זה מצוה דרבים שיהי' לה הכח לדחות מ"ע ומשני דמ"מ הוה מצוה דרבים אף שהחיוב אינו רק על תשעה יחידים ואולם בה"ג שפוסק דלא כריב"ל סובר דמצוה דרבים שהיחידים מקיימים אותה כגון יו"ט שני אין לו כח לדחות מ"ע של תורה ולנידון דידן הבדלה אינו מצוה דרבים כמו נר חנוכה בבית הכנסת אבל כל אחד בביתו נר חנוכה דומה להבדלה והבדלה שהיא דאורייתא קדים ומטעם דאפוקי שבתא מאחרינן יפה כתב הגאון מליסא דאפוקי שבתא במלאכה יש לאחר יותר ולא מצינו כל בגמ' מעלת לאפוקי שבתא לאחרה אם מקודם הוא עושה מלאכה משא"כ בבהכ"נ דקודם סדרא הי' נהוג שלא לעשות מלאכה יש ג"כ מעלה משום אפוקי שבת מאחרינן ועי' בנחל אשכול שם וראיתי ברדב"ז ח"א ס' רנ"א כתב טעם להקדים קריאת מגילה לברית מילה משום דמגילה הוא מצוה דרבים וקשה מאוד הרי כתב המרדכי תשובת רבינו גרשום מאוה"ג ור"נ בעל הערוך להקדים ברית מילה לתקיעת שופר אף דת"ש הוי מצוה דרבים:

תוכן העניינים

נחלת שמעון (זרחי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה