אור ברסלב
נחלת שמעון (זרחי) הקדמת נכד הרב הגאון המחבר זצ"ל.

נחלת שמעון (זרחי)· רבי שמעון זרחי

הקדמת נכד הרב הגאון המחבר זצ"ל.

בעזהי"ת שמרה נפשי עדותיך ואוהבם מאוד לפ"ק שמרתי פקודיך ועדותיך כי כל דרכי נגדך (תהלים קיט).

פתח דברי יאיר בדברי הכתוב הנ"ל ונבאר ענין השנוי אשר במצות כבוד אב בין דברות הראשונות ובין דברות האחרונות, שבדברות הראשונות נאמר כבד את אביך וגו' למען יאריכון ימיך ותו לא ובשניות נאמר למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך. וכבר עמדו ע"ז חז"ל בעלי הגמ' במס' ב"ק דף נ"ד ע"ב שאל ר' חנינא בן עגיל את ר' חייא בר אבא מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם טוב ובדברות האחרונות נאמר בהם טוב. אמר לו עד שאתה שואלני למה נאמר בהם טוב שאלני אם נאמר כהם טוב אם לאו שאיני יודע אם נאמר בהם טוב אם לאו כו' ודברי הגמ' אלו לפי פשוטם והבנת המפרשים נפלאים ומשתוממים. כי ח"ו לומר כי ר' חייא בר אבא אפי' מקרא לא ידע ומה שרשם שם בגליון לעיין בב"ב דף קי"ג תוס' ד"ה תרווייהו וכוונתו דשם כתבו התוס' דלפעמים לא היו בקיאים בפסוקים אבל גם שם מסקו התוס' בפירוש אחר ועכ"פ לומר שלא היו בקיאים ח"ו בעשרת הדברות אין לך דוחק גדול מזה. גם הלשון שאלני אם נאמר בהם טוב אם לאו שאיני יודע אם נאמר בהן טוב אם לאו הוא יתור לשון. לכן נראה לענ"ד ברור ופשוט דח"ו לא נעלם מר' חייא בר אבא אלו המקראות דבדברות הראשונות גילה מהן שכר של מצות כבוד אב רק בהבטחה של למען יאריכון ימיך ובדברות האחרונות הוסיף להבטיח יותר ואמר למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך. ואולם על שאלת ר' חנינא בטעם הדבר חשוב על פי עומק פשוטן של דברים ולא הלך בדרך למצוא טעם נוסף אשר הוא כדאי וראוי לסומכו על הכתוב. כי מקרא אחד יוצא לכמה טעמים כי על אופן זה להביא ממרחק טעם וסברה לשאלתו שלח אותו אצל ר' יהושע בן לוי שהי' בקי באגדה אבל הוא שלא הי' בעל אגדה לא רצה להשיבו רק על פי עומק הענין כי הקושי' מעיקרא ליתא ומתורצת בטוב טעם ודעת והוא אחר שנבאר הדבר על פי דמיון כי איש אחד אשר הי' במצב שפל ולפתע פתאום נתעלה מאוד כי זכה בגורל הון רב אלפי אלפים דנרי זהב. והנה האיש הזה הנהו שמח ועלז בחלקו ועשה משתה לכל אוהביו הנאמנים ומדרך העולם כשהם נפטרין לביתם לברך את הבעה"ב כי יצליח בעסקיו. והנה לאיש כזה בודאי אינו מן הראוי לברכו כי יתרבה הונו עוד עד אשר יחי' לו רבוי רבבות שקלי זהב ויעשו מן האלפים רבבות כי אין זה מדרך המוסר וגם כי הוא בעצמו הנהו שמח בחלקו בעת אינו מבקש דק אשר יתקיים הונו בידו ולא יגרע מעלתו. ולכן בודאי הברכה הראוי' לברכו הוא כי יאריכו ימי הצלחתו כל ימי חייו וחיי יורשיו אחריו. ואולם אם עשיר מופלג אשר כבר היו לו זה רבות בשנים הון עתק ואבד הונו בענין רע ובאותו עת שאבד כל הונו זכה בגורל מאתים אלף שקלי כסף. הנה לזה ראוי לברכו כי יצליח להרבות הונו עד אשר יגיע למעלתו הקודמת. והנה בני ישראל במעמד הר סיני בעת קבלת התורה הגיעו למעלה גדולה אשר אין למעלה ממנה. ואילו לא נשברו הלוחות הראשונות היו במעלה גדולה יותר ממה"ש והיה להם חירות ממה"מ. לכן בודאי לא הי' מן הראוי להבטיח להם רק כי כאשר ישמעו בקול ד' יאריך ימי הצלחתם וישארו במעלתם הגדולה. ולכן לא נאמר בלוחות הראשונות רק למען יאריכון ימיך. ואולם אחר שחטאו ואבדו כל מעלתם ונשתברו הלוחות הכרית אך משה החזירם בתפלה ארבעים יום פעמים עד שקבל לוחות שניות אבל עוד נשארו רחוקים מאוד מן מעלתם הראשונה לכן הי' מן הראוי להבטיחם כי כאשר מהיום ימלאו אחרי ד' לשמור מצותיו אז יעלו מעלה מעלה בטובה כפולה ומכופלת. ועכ"ז עוד יש להסתפק אם גם אחרי עלותם ממדרגה למדרגה וממעלה למעלה יותר גדולה אם בידם להגיע למעלתם הראשונה אשר נועד להם אם היו מקבלים הלוחות הראשונים. עד עת קין גאולתנו המקוה כי אז בודאי יתוקן הכל. וזהו ביאור עד שאתה שואלני למה נאמר בלוחות שניות כי טוב שאלני אם נאמר בהם טוב הכונה משאלתך נראה כי הבטחת למען ייטב לך הנאמר בלוחות שניות הוא מעלה יותר גדולה מהבטחת למען יאריכון ימיך הנאמר בלוחות הראשונות ואני איני יודע אם ההבטחה הזאת דלמען ייטב לך מגיע למעלת למען יאריכון ימיך הנאמר בלוחות הראשונות שחיו במעמד היותר נעלה אשר אין למעלה ממנו. והנה היוצא מזה כי מעלת ומתן שכר דשומרי תורת ד' בין בלוחות הראשונות ובין בלוחות שניות בשניהם נקבע אצל מצות כבוד אב ואם. והטעם כי באמת ואמונה הוא יסוד ושורש כל התורה כולה ועמוד האמונה ומאן דבעי למיהווי חסידא יקיים מילי דאבות. ורבינו עובדי' בפירושו על המשנה כתב דלכן התחילה המשנה ראשונה ממסכת אבות אשר נתיסדה על מדות היושר האמת והצדק במאמר משה קבל תורה מסיני ללמדנו כי גם מדות הצדק והיושר המה מסורים לנו בקבלה מאבותינו הקדושים איש מפי איש עד משה רבינו שקבל התורה כולה מידו של הקב"ה. ועל כן עלינו לכבד את האבות ולהיות כבודם ומוראם עלינו כמורא שמים. וחכמינו הקדושים כבר בארו לנו כי הוקש כבודם לכבוד המקום וכל אשר אנו מוסיפים לשום זכרונם לפנינו וללכת בדרכי התורה והיראה אשר מסרו לנו אנו מוסיפים אהבה על אהבתם וכבוד על כבודם. והוא באור הכתוב אשר שם אבינו הזקן אא"ז הרב הגאון האמתי זצוק"ל מסומן בראשי תיבותיו ואותו שמנו לנושא דרושנו "שמרה נפשי עדותיך ואוהבם מאוד". והביאור הוא כי לא בעניני העולם המה מדות התורה והמצוה כי בעניני העולם אם יאכל הרבה דבש וחלב לסוף יזיק אותו ויקוץ בהם לא כן התורה והמצוה כל אשר יוסיף לקיים אותם יגדל חשקו בהם. וזהו כונת הכתוב כי אחר ששמרה נפשי עדותיך אז אוהבם מאוד. וידיעת ההפכים אחת כי אנו רואים את אלה ההולכים אחרי שרירות לבם קדימה ומתנפלים ומשתחוים לרוח היום ואחוריהם אל היכל ד' דנה הם דור אביהם יקילו ואת אמותם לא יברכו. לכן עתה באתי להחזיק טובה לדודתי הגבירה נודעת לתהלה הצנועה מ' מרים תחי' עם בעלה הגביר הנכבד מו"ה ר' יצחק אייזיק ראבינאוויץ נ"י ולברך אותם בשם ד' אשר חגרה בעוז מתני' לקיים מילי דאבות להעלות על מזבח הדפוס להוציא לאור עולם ספרו של אבא הוא אא"ז הגאון האמתי וכו' מהו' שמעון זרחי זצוקלל"ה אשר הי' אב"ד בק"ק טאווריג יע"א ובק"ק יאקבשטאט יצ"ו. ומנוחתו כבוד בירושלים עה"ק. ואחרי עלותו למקום מנוחתו בג"ע נשלח הספר הנ"ל אשר קרא שמו בחייו נחלת שמעון ליד בתו הגבירה הנודעת לתהלה מרת מרים הנ"ל לק"ק טעלז יצ"ו וליד בנו הנגיד הרבני המופלג מו"ה תנחום זצלל"ה אשר גם הוא לעת זקנתו עלה לירושלים ושם נפטר בשם טוב. והנה בעת אשר נמצא הכתבי קודש של מר אא"ז הנ"ל בעיר טעלז שלטו בו ידי זרים כאשר העיד לפני ולפני כמה גדולי דורינו בבוד הרב הגאון הישיש סוע"ה נודע בשערים לשם ולתהלה מו"ה ר' הלל הגאב"ד דק"ק אמצימלאוו. וכאשר פרסם זאת בדפוס בעל אורים גדולים בספרו והעיד הרב הגאון מו"ה ר' הלל הנ"ל כי הוא ראה הכתיבת יד כאשר נשלח מירושלים מהגאון המפורסם מו"ה ר' שמואל סלאנט נר"ו והי' בכמותו שלש פעמים יותר מאשר הוא כעת וגם כמה שו"ת אשר שלח הגאון מו"ה ר' הלל הנ"ל לאא"ז הגאון היו בתוכם וחבל על דאבדין. והנה מחמת הדברים האלה רפו ידי בתו של אא"ז זצלל"ה הגבירה מ' מרים הנ"ל להעלותם על מזבח הדפוס זה כמו שלשים שנה ואנכי העתרתי עלי' דברים לאמר כי גם אחרי שבירת הלוחות עוד לא פסקה טובה מישראל ח"ו וגם בלוחות שניות יש בו הרבה מתן שכר למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך. והנה נעתרה לדברי והזילה זהב מכיסה להפיץ אור תורתו של אביה הגאון אא"ז זצוקלל"ה. וזכות אביה הגאון הצדיק יעמוד לה ולבעלה הגביר ולי"ח לאחוז בעץ החיים התורה ויראת ד' כדכתיב עין חיים היא למחזיקים בה ותומכי' מאושר:

והנה לספר בתולדות ימי חיי אא"ז הגאון המחבר זצ"ל האמת אגיד כי תם אני לא אדע אחרי אשר כבן שבע שנים הייתי בעת נפרדתי מעיר מגורו היא עיר טאווריג. ואך איזה פעמים אשר בא לאחדות את פני חתנו אדוני אבי הרב המאוה"ג הצדיק המפורסם מו"ה ר' שמואל מרדכי זצוקלל"ה ובתו אמי אשה יראת ד' מ' דבורה מ"כ. ואולם נאמן עלינו עדותו אשר ראיתי שהעיד על עצמו בתשובת שאלה ששלח לפני הגאון הגדול מופת דורו כקש"ת מו"ה צבי הירש ברודא הגאון אב"ד ור"מ דק"ק מאלאנט שהעיד שם על עצמו אשר בימי עלומיו קיים בעצמו המ"ח דברים שהתורה נקנית בהם. וכן סיפר לי אאמו"ר הרב המאוה"ג הצדיק זצוקלל"ה כי כאשר הי' הוא וחותנו אא"ז הגאון זצוקלל"ה סמוכים על שולחן חמותם אשת חיל מ' פעסי' זצלל"ה (זאת לא אדע אם בעלה מו"ה פנחס הי' אז בחיים) הי' דרכם שלא לבוא אל ביתם רק מע"ש לע"ש והיו מביאים להם כל ימי השבוע מאכלם לבית המדרש אל החדר אשר על עליית בהמ"ד בק"ק קידאן. והיו לוקחים הבשר והתבשיל ונותנים לאיזה פרושים עניים שהיו אז בבהמ"ד והם היו מסתפקין עצמן בלחם ומים. עד אשר פעם אחת שהיו לומדים בלילה נכבה הנר פתאום והלכו לבית המדרש והדליקו אותה ושוב נכבה הנר כן חי' שלש פעמים ואז התירו את נדרם והלכו לבית ומצא כי איתרע בי' מלתא לאא"ז כי ילד שלו נחלה ואז נתבטלה קביעותם על זה האופן. כן ראיתי כי הי' גדול כחו כן במדע ובן בחכמת הנסתר חכמת האמת. כי ראיתי בכתביו תשובה שהשיב הגאון הגדול מופת הדור מו"ה ר' אלי' אב"ד דק"ק קאליש זצוקלל"ה לאא"ז בחכמת הנסתר וכן ג"כ דבריו בתשובה הנדפסת כעת בענין ריאה שמזיעה דם שהי' לו יד ושם בסתרי הקבלה גם בספרי החכמה כי אחרי אשר הביא ראי' מספרי חכמת הנתוח דאפשר שיזיע גוף מת ליחה מיימיית צבוע באיזה מראה אדום או צבע אחר ולכן אין להוסיף על הטרפות להביא ראי' ממה שמזיעה דם מיימי דיש כאן נקב. כתב להתנצל דדבריו אינם נסתרים מדברי תשובת הרא"ש שכעס מאוד על תלמידו בעל יסוד עולם שהביא ראי' להלכה מספרי חכמי האומות. שהרא"ש לא דבר דק בחכמת ההגיון והפילוסופי' אבל בחכמת הנתוח עמדתי למנין ומצאתי בו ניתוח האיברים ובניינם גם נתוח הגולגולת המוח וקרומיו חלליו אוויריו ונקביו ומיני השערות הכל מכוון למה שכא בסוד ד' ליראיו ואינו דומה לפלוסופיא הבנוי על שכל האנושי לבד עיין בסי' מ"ט בזה הספר. והנה גדל בתורה ועמל בתורה וכמה נחת רוח עשה ליוצרו. גם נפטר בשם טוב בעיר הקדושה בירושלים תבנה במהרה בימינו. וכמבואר במכתב עתי המגיד מסוף שנת תר"ך גודל ההתעוררת אשר הי' אצל גדולי ירושלים בעת חלה את חליו ואחרי פטירתו עיין בהמגיד תרכ"א נומער 37 שנה הרביעית ומה אוסיף להגיד צדיקים דבריהם הם זכרונן. אך אשפוך שיחי לפני יוצר האדם כי זכותו יעמוד לכל יוצאי חלציו וזרעם אחריהם להחזיק במעוז עץ החיים התורה והתושי' ויראת ד' כל הימים עד עמוד הכהן לאורים ותומים. אז יחזו פני אביהם הזקן גבר צדיק תמים. ובתוכם גם לי הכותב נכדו ותלמידו.

ארי' ליב בחרב הגדול מו"ה שמואל מרדכי זצוקלל"ה מו"ץ פק"ק שניפישאק בווילנא.

תוכן העניינים

נחלת שמעון (זרחי)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה