אור ברסלב

נחלת שבעה מהדורה קמא· רבי שמואל הלוי סג"ל

שבעה סימן מח

שבעה סימן מז

נוסח הרשאה מן שליח ראשון כשממנה שליח שני:

מח:

בכך וכך בשבת כך וכך לירח פלוני שנת כך וכך לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן בפלונית מתא דיתבא על נהר פלו' ועל נהר פלונית ועל מי מעינות במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא ואתא לקדמנא פב"פ ובידו גט ששלח פלוני המכונה פלוני ב"פ המכונה פ' לגרש בו את אשתו פב"פ והביא לפנינו הרשאה מקוימת מתוקנת כתיקון חכמים ז"ל שנתמנה שליח בפני ערים שעשאו הבעל פב"פ הנ"ל שליח בעדים להוליך גט זה לאשתו פב"פ הנ"ל ונתן לו רשות לעשות שליח במקומו אפילו בלא אונס ושלוחו שליח אפילו עד מאה שלוחים וע"פ אותה ההרשאה מינה על פינו ובפנינו את פב"פ להיות שליח במקומו ובפנינו מסר הגט לפב"פ הנ"ל ובתוך כדי דיבור אמר וגט זה בפני א) נכתב ובפני נחתם לשם פב"פ לגרש כו אשתו פב"פ לשמו ולשמה לשם גירושין וכך אמר בפנינו פב"פ הנ"ל לפב"פ הנ"ל הולך גט זה לפלונית ב"פ אשת פב"פ הנ"ל ותהא ידך כידי ופיך כפי ודבורך כדיבורי ועשייתך בעשייתי ונותן אני לך רשות לעשות שליח ושלוחך שלוח אפילו בלא אונס אפילו עד ב) תשעים ותשעה שלוחים אפילו בלא אונם להוליך גט זה לפלונית אשת פב"פ בכל מקום שתמצאנה אתה או שלוחך או שליח שלוחך עד תשעים ותשעה שלוחים ומיד כשיגיע גט זה ליד פלונית ב"פ אשת פב"פ תהא מגורשת בו מבעלה פב"פ הנ"ל ומותרת לכל אדם וגט זה בפ"נ ובפ"נ ובפנינו הדיינים קבל פב"פ הנ"ל את הגט ונעשה שליח להולכה כנ"ל והגט שנעשה עליו פב"פ שריח בעדים להולכה ככל הכתוב למעלה נכתב ונחתם במתא פלונית דמתקריא פלונית דיתבא על נהר פלונית ועל נהר פלונית ועל מי מעינות בכך וכך בשבת כך וכך לירח פלוני שנת כך וכך לבריאת עולם ועדיו החתומים בו פב"פ ופב"פ ובפנינו קבל עליו פב"פ השליח בערים הנ"ל בחרם ובשבועת התורה שלא לבטל את השליח הנ"ל ומה שראינו ושמענו ונעשה על פינו ובפנינו כתבנו וחתמנו הכל שריר וקים: פב"פ דיין וחותמין ג' הדיינין זה למטה מזה:

א כתב ב"י בסי' קמ"א סעיף מ"ב בשם הריב"ש סי' נ"ג וז"ל תקנה אחת היא שכמו שהשליח הראשון נאמן לומר בפ"נ ובפ"נ ונתקיים הגט ע"פ ונאמן לומר שליח לגירושין אני בלא עדים ובלא שטר כך השליח השני שהגם בידו נאמן לומר נתקיים הגט הזה בפני ב"ד ע"י שליח הראשון שאמר בפ"נ ובפ"נ ואני שלוחו שמינ' אותי בפני ב"ד אמנם א"צ לומר ולהאריך רק שליח ב"ד אני וממילא ידעינין שכך היה וא"צ לשטר שליחות ולא לעדים וכ"ש כשבידו שטר שליחות ולא בעי קיום אלא מדרבנן וכך יראה מפשטא דמתניתין דתנן אין השליח האחרון צריך שיאמר בפ"נ ובפ"נ אלא אומר שליח ב"ד אני וכן נראה מדברי הרמב"ם ואם נתקיים הגט בחותמיו אעפ"י שנתנו שליח לשליח אחר בינם לבין עצמם עד שיגיע הגט לידה הרי זה גט כשר עכ"ל הריב"ש וכתב עליו הב"י ומכאן ראיה בהדיא שאם שליח ראשון מינה שליח שני ולא נמצא שליח שני בפני ב"ד בשעה שאמר שליח ראשון בפ"נ ובפ"נ צריך לקיים שטר שליחותו אעפ"י שהגט יצא מתחת ידו אא"כ נתקיים הגט בחותמיו עכ"ל ועיין בש"ע סי' קמ"ב סעיף ט' בהגה ועיין בטור וב"י בסימן קכ"ב: ב' צ"ט שלוחים כותבין כך מפני שכתוב בהרשאה ראשונה עד מאה שלוחים ושמא היתה דעת הבעל עד ולא עד בכלל ולא נשארו רק צ"ט. ונ"ל דאם כתב צ"ט ולא כתב במילואו תשעים ותשעה נמי כשר דמ"ש הא מאלו כתב בגט בי"ב במקום בשנים עשר דכשר כמ"ש הרב מטירנא בריש גטין בהגה במרדכי הביאו הש"ע ורמ"א בהגה סימן קכ"ז ובזה גם מהרא"י מודה דאעפ"י דכתב דאין לכתוב ראשי תיבות בגט כגון חתומי מטה ח"מ דשאני התם דר"ת אין כל אדם בקיאים בו משא"כ במנין המספר שהכל בקיאים בו כן נראה לי לחלק: ואם נאבד השטר שליחות הגט כשר מהרי"ק שורש כ"ו. ואם הבעל עשה שליח להוליכו עד מקום פלוני ושם יעשה שליח אחר להוליכו לאשתו ואין עדים מצויין שם לקיים שער הרשאה פסק בד"ר סימן שמ"ה דאם היה שליח לגירושין היה די במה שאמר בפ"נ ובפ"נ אבל מאחר שלא נעשה שליח לגירושין צריך קיום לעדי הרשאה ולעדי הגט:

תוכן העניינים

נחלת שבעה מהדורה קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה