נחלת שבעה מהדורא קמא חלק ב· רבי שמואל הלוי סג"ל
שאלה עא
נשאלתי בכרוב דפרמי כותים ולפעמים מניחים כרוב שלם בין הפרום ואומרים שמתחלה מבשלין אותו קצת ואח"כ מניחים אותו בין הפרום להיות נכבש עמהם. והשבתי נ"ל דהיתר גמור הוא דאינו אסור משום בישול כותים כלל. דטעמא דכל מה שנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי כותים דבישול דידהו לא אהני לן ולא מידי הואיל ונוכל לאכלו כמות שהוא חי. אם כן הוא הדין להיפך אם על ידי אותו בישול עדיין לא נוכל לאכלו כמו שהוא חי רק שצריך לכבוש אחר כך אם כן בישול דידהו לא אהני לן ולא מידי הואיל ועכ"פ צריך אחר כך לכבשו אם כן אינו אסור כלל משום בישול כותים. כדאיתא בטור י"ד סימן קי"ג גבי בשר או דגים קטנים שכבשן כותי או מלחם עד שראויים לאכילה מותרין אפילו בשלם אח"כ שהמליחה אינה אוסרתן וכשמבשלן אח"כ דבר שנאכל כמות שהוא חי הוא מבשל עכ"ל. וכן מצאתי בתשובת מהרי"ו סימן מ"ט דבנירנבורג היו נוהגין היתר בכרוב שלם דשלקי להו כותים הביאו בת"ח כלל וסימן ס"א. ואם כן הכא נמי הכי. ולהכי שרי נמי לאכול אותן פרעצי"ן שעושין בימי העינוי שלהם שמבשלין אותן תחלה בעודן עיסה ואח"כ נאפה כשאר פת של נחתום. משום דהבישול לא אהני ולא מידי דאי אפשר לאכלן ע"י הבישול ההוא דלא סגי להו בלא אפייה וא"כ הבישול מאי אהני ולכן מותרים כשאר פת של נחתום. רק הצנועין מושכין את ידיהם וראיה ממ"ש בת"ח כלל ע"ה דמותרין לאכול דגים צלויים קצת ביד כותים הואיל וגמר בישולם ע"י ישראל ואינם ראויים לאכול על ידי צליית כותי עכ"ל. וה"נ גבי פרעצין אינם ראוים לאכול ע"י הבישול. וכן הוא גבי דגים קטנים בת"ח שם דין כ"ד. ואי משום הכלים שנתבשלו בהם, סתם כליהן אינם ב"י כמו גבי פאווידלא שכתב הת"ח כלל ע"ה דין ט"ז ובי"ד סימן קי"ג להתיר מטעם דסתם כליהן אינם ב"י ומשום שנאכלין כמו שהוא חי. ומה"ט נמי דגבי פאווידלא אין בו משום בישולי כותים אף אם נשתנו משום הכי אין למנוע מלברך עליו בפה"ע ולא שהכל כמ"ש בא"ח סי' ר"ב שכן נראה עיקר וה"נ מסתברא דאם אין בפאווידלא משום בישול כותים מאחר שנאכל כמות שהוא חי א"כ למה ישתנה מברכתו הראשונה. ונראה דבכי הא גם הת"ה מודה. דע"כ לא פסק הת"ה לברך עליו שהכל אלא משום שמערבין בו בשמים ודבש. וגם בהא אינו מחליט שלא לברך בפה"ע רק משום ספק. דעל הכל שאמר שהכל יצא. שאעפ"י שנתרסקו במלתייהו קיימי. רק מאחר שנתערב גם בבשמים ודבש מספק יברך עליו שהכל אבל בלי תערובת בשמים ודבש גם הת"ה מודה אע"פ שנתרסקו במלתייהו קיימי ומברך עליו בפה"ע כנ"ל: