נחלת שבעה מהדורא קמא חלק ב· רבי שמואל הלוי סג"ל
שאלה נב
מעלתו הקשה על הש"ע סעיף כ"א סימן נ"ז אסור למכור דרוסה או ספק דרוסה וכו' וקשה דבסמוך כתב וכן אפי' וכו' הואיל ויש מכשירין וכו' עכ"ל. והאריך מע"ל במליצות ויישובים ודבר שפתיים בזה אך למחסור. דאם כדעת מע"ל היאך יפסוק מהרא"י בת"ה סי' קע"ח נגד הגמ' ערוכה דפ' א"ט דף נ"ג ע"ב בההוא שרקפא דספק דרוסות דלא רצה שמואל לבדוק ופירש"י מטעם שעופות דקים ומרובים לא יכול וכו' א"נ זיהרי' דנץ קליש ולא מנכר וחנקינהו ושדינהו בנהרא ופריך בגמרא ולזבנינהו לנכרים אתו לזבונהי לישראל עכ"ל. והלא איכא ס"ס וכמו שהקשה מע"ל והיאך יפסוק ת"ה נגד גמרא ערוכה והוא מ"ש המחבר או ספק דרוסה והוא נלמד מהגמרא הנ"ל וכמ"ש ב"י ותורת הבית הארוך. אלא מע"ל לא נחית לעיין במקור התשובה של בעל הת"ה הנ"ל שהביא ראיות דבספק פלוגתא דוקא אמרי' ס"ס אפי' בתנאים ואמוראים וכ"ש פוסקי' ושרי למכור אבל בכל ס"ס לא שרינן למכור אפילו בדבר שאיסורו מן השורש אינו אלא מדרבנן ע"ש. ובזה אין מקום לפלפוליה וחדודיה שכתב מע"ל. ובר מן דין דבספק דרוסה קי"ל כשמואל ומחמרינן אפי' בכמה ספיקות דדרוסה שכיח וכמ"ש התוס' פ"ד אחין דף ל"א ובפא"ט דף מ"ג ע"ב ע"ש. ובזה מיושב קושיית הב"י שהקשה אהרמב"ם בסי' כ"ט שכתב שהחמירו בספק דרוסה יותר מבשאר ז' מיני טריפות והיינו בס"ס. וכך קבלתי ממ"ו ז"ל וכ"כ בס' ט"ז סי' כ"ט ע"ש. ומה שמע"ל הביא ראיה מדברי ש"ך ליתינהו להני כללי דכייל מחותני נר"ו וכבר יש לי י"ג גוילי בעניינים דס"ס אין כאן מקום בזה ודי בזה כעת. ובכן את והב בסופה אוהב נאמן בלב ושפה וה' יגדל כסאו ושלומו כחשקו וכחשק הטרוד אהרן שמואל מווילנא חותם פה פיורדא מחמת טרדות צבור העמוס עלי כעת להשקיט דברי ריבות בשעריהם לא אוכל להאריך. יום ו' סמוך לשבת שמות חיי"ם שמח"ה לפ"ק: