נחלת שבעה מהדורא קמא חלק ב· רבי שמואל הלוי סג"ל
שאלה נ
וזאת שהשיב לי הגאון מהרש"ק וז"ל בקצרה עתה באתי להשיב למע"ל מפני הכבוד על דברים חדשים אשר מקרוב באו בכתב דמע"ל. אכן בקיצור מופלג ונמרץ כי כל מה שחידש מע"ל אומר אני יטול מע"ל מה שחידש כי בעיני הן דברי שגגה. אמנם דנתי את מע"ל לכף זכות כי הכל תלוי במה שאין ספר הב"י תחת יד מע"ל. ומע"ל שם לבו אל האחרונים ספר ט"ז וש"ך. ואני לא כן עמדי עיקר עסקי ת"ל בפוסקים ראשונים ובש"ס ועד שאנו מגרמי גרמי באחרונים ניכול בישרא אפתורא דדהבא בש"ס ובפוסקים רי"ף ורמב"ם ורא"ש שהם יתד שהכל תלוי בו. כי האחרונים מבלבלים הדעת והזכרון. כי ת"ל כל מה שהעלו על ספריהם על הרוב הדברים נכונים באו מבי' מ"ו ז"ל ומבית מדרשינו ומה שאינו ברור הוא מדעת האחרונים. ומי שהוא בבית מדרשינו אראה לו חבילות טעיות בכל דף מספריהם. ע"כ אין עסקי עמהם ת"ל ודי בזה. ע"כ יש למע"ל למכור ספריהם ולקנות ד' טורים עם הב"י. וכבר כתב הב"י ז"ל בתשובה לטא"ה שחיבר כי כל דיין שפוסק ואין ספרי הב"י לפניו בודאי ישגה בהוראות. מע"ל כתב ואגב אודיע למע"ל מ"ש בת"ה סי' קפ"ז בטבח ששחט במפרקת וכו' ונ"ל דה"ה שהייה כל דהו דחד דינא וחד טעמא הוא כו' עכ"ל. לא ידעתי מה מודיע לי מע"ל בזה הלא בהדיא מבואר בטור וש"ע סימן כ"ח סעיף כ' דלא כדעת מע"ל. וז"ל השוחט חיה וכו' מכסה בלא ברכה וכו' וה"ה לכל פסול שהוא מחמת ספק כגון וכו' ובהג"ה אבל וכו' כגון אם חתך כל המפרקת כו' עכ"ל. וא"כ ה"ה שהייה בעוף שהייה מועטת וכמ"ש סימן כ"ג ס"ב ובהג"ה שם א"כ הוי ג"כ ספיקא דאורייתא ואין צריך לברך על הכיסוי והוא ברור ופשוט. ול"ד למפרקת שהיא כשרה גמורה אפילו לדידן לכל הפוסקים אלא משום חומרא בעלמא וכמו שהעתיק מחותני בס' ש"ך סימן כ"ד ס"ק ה' וכי' והוא פשוט. ואפשר דנ"מ דאם שחט חיה ויודע ששהה בו בודאי פחות משחיטת ב' סימנים דהוי מחוייבים כיסוי מדאורייתא ואף בזה יש לדון. ומ"מ בעופות ליכא לספוקי וכמ"ש והוא ברור ודי בזה: