נחלת שבעה מהדורא קמא חלק ב· רבי שמואל הלוי סג"ל
שאלה מח
ועוד אחת אשאל אותה אבקש לדעת. כי תמיה לי על אנשי פולין שידוע לכולם שהיו נזהרים באכילת החלב שעל הכרס שאוכלים בני ריינ"ס משום דאסור לבני פולין באיסור כרת. ובתרבא דתותי מתני לא חלי ולא מרגישים ואוכלים אותו דגם שם הוא באיסור כרת לבני פולין משום דסברי שאינו חיפוי בשר כתירוצו של אביי בגיד הנשה דף צ"ג בהמה בחייה פרוקי מיפרקא ואולי שלא נתפשט איסור זה בכל מדינת פולין. וכמ"ש רמ"א בי"ד סימן ס"ד ויש מתירין וכו' וכן המנהג באשכנז ובעירנו עכ"ל. ואולי גם בשאר קהלות פולין היו נוהגים כמנהג קראקא. אבל בקהלתינו ק"ק מעזריטש נוהגין איסור ואין ספק שאין להם מנהג לעצמם. ובלי ספק שכך הוא המנהג במדינת פולין גדול. ואפשר שסוברים כרש"י ואשר"י דחשיב חיפוי בשר גמור. גם עיקר החלב מונח תותי מתני הנשאר בחלק האחוריים אלא שבני פולין אין אוסרין רק מצד החומרא ולא מדינא. ולכן שרי להו למיכל באשכנז בלי ניקור כמ"ש מהרא"י בהגהה באו"ה שער מ"ח בשם המרדכי שאין אנו בקיאים האידנא בחומרי המקום שהלך לשם ושיצא משם. ומטעם זה התיר מהרי"ל לבחורים נכריים לאכול מענצ"ר בדיקה וכו' ע"ש. אלא שלא משמע כן מלשון רמ"א שכתב ויש מתירין משום דמחשב וכו' משמע להאוסרין הוי טעמא משום דלא הוי חיפוי: