נחלת יעקב על מסכת שמחות· רבי יעקב נאומבורג
פרק ה · הלכה טו
מת אחד כו׳. בגמרא איתא סתם שלשה שנידוהו לאחד אין השנים יכולים להתירו אא"כ יתן להם השלישי רשות. וממילא נשמע מזה דאם מת אחד מהם אין השנים מתירין לו אם לא נתן להם בחייו רשות להתירו. ואח"כ מצאתי בב"י שכ׳׳כ להדיא בשם הקונדריסין וז"ל ג׳ שנדו ומת אחד מהן אם נתן רשות לחבירו מתירין לו כו' עכ"ל: