נחלת יעקב על מסכת שמחות· רבי יעקב נאומבורג
פרק ד · הלכה כז
מטמא כהן כו׳. היינו כשפירש מאביו לאחר מיתה דאלו מחיים הא קתני לקמן דאינה מטמא על אבר מן החי מאביו:
ר׳ יהודה אומר כו׳. ר"ל לכתחלה אם אינו מוצא רק עצם כשעורה מאביו אינו רשאי לטמא לו כדדרשינן במסכת נזיר לאביו כשהוא שלם ולא כשהוא חסר אבל חוזר הוא כו׳ ר׳׳ל אבל מטמא הוא לעיקר הגוף ואם נחסר ממנו אבר הולך ובודק אחריו אפילו על עצם כשעורה וכן פי׳ רש"י במסכת נזיר:
אמרו לו לא יטמא. תיבות אמרו לו מיותר ומלתא באפי׳ נפשא היא: