נחלת יעקב על מסכת שמחות· רבי יעקב נאומבורג
פרק ד · הלכה טו
מקבל מאחרים. כיון שעדיין עוסק במתו הוי כטומאה אחת אבל כשפירש ממתו ונוגע כמת אחר הוי כמטמא לכתחלה הכי מסיק הש"ס בנזיר דף מ"ב ומהכא הוכיחו הפוסקים דקברות של כהנים יהא בסוף הקברות כדי שבחזירתו ממתו לא יטמא לשאר מתים דקי"ל הלכה כר"ט וכ"מ מסתם מתני׳ דמכות אמרו לו אל תטמא אל תטמא והוא מטמא חייב על כל אחת ואחת אע"פ דמיטמא וקאי: