נחלת יעקב על מסכת שמחות· רבי יעקב נאומבורג
פרק א · הלכה ט
נכוין בפושרין. כלומר סבור הייתי שתבינו דבר ברמז מועט שראיתם אותי סר מעליכם כשנכנסתי לחצר וראיתי שאפילו ברותחים אין אתם נכוים שהלכתי לבית כדי שלא תבואו לנחמני ואין אתם מבינים כוונתי:
חשובים כבהמה. ומסיים בגמרא כשם שאומרים על שורו וחמורו שמתו המקום ימלא לך חסרונך כך אומרים על עבדו ושפחתו שמתו המקום ימלא לך חסרונך: