נחלת יעקב על מסכת דרך ארץ רבה· רבי יעקב נאומבורג
פרק ח · הלכה ב
אפסחתי׳ למפלא שלהן. בין לגי׳ שבפנים ובין לגי׳ שבגליון אין לו הבנה כלל. ובטא״ח סי׳ ק"ע כתב בזה״ל לא יאמר אדם לחבירו בא ואכול מה שהאכלתני ובירושלים היו הופכין עכ״ל וכתב עליו הב״י דבמס׳ ד"א גרסינן הכי ובירושלים היו הופכין אכסניא לנשואין. ונ"ל דה"פ לא יאמר לחבירו בא כו׳ דאיכא למיחש שמא הראשון האכילו מועט וזה מאכילו מאכל מרובה ואע׳׳פ שאין מתכוין לכך מ״מ מחזי כריבית והיינו דקתני מפני שהוא דרך הריבית כלומר דרך ריבית הוא אבל לא ריבית גמור ובתר הכי קתני ובירושלים היו הופכין אכסניא לנשואין כלומר בירושלים לא היו חוששין לכך ואדם שהאכיל את חבירו באכסניא היה הלה פורע לו ומאכילו בסעודת נשואין אע״פ שסעודת נשואין מרובה יותר מסעודת אכסניא לא הוי חיישי לדרך ריבית עכ״ל הב"י וע"ש פי׳ אחר ובס׳ מ״י פ׳ כל הבשר ומדרש איכה אלפא ביתא תלתאי הביא המ"כ בשם הירושלמי עוד פירושים שונים יע״ש: