נחלת יעקב על מסכת דרך ארץ זוטא· רבי יעקב נאומבורג
פרק ח
הלכה ב
והוי זהיר האעצך ט״ס הוא וכצ״ל והוי זהיר מן היועצך לפי דרכו:
הלכה ד
אם נבלת בד״ת. פירוש ששואל לרבו כל ספקותיו אע״פ שיש בהם שחבריו מלעיגים עליו סופו להתנשא שעי״כ יודע להשיב דבר לשואליו וכ׳׳ה בפרק הרואה (ברכות דף ס״ג ע״ב):
הלכה ז
כי דבר ה' בזה. מדכתיב לשון יחיד משמע דלא בזה רק דיבור אחד וכתיב בתריה ונכרתה. אמנם אין זה רק קצת סמך דבש״ס מוקמינן להאי קרא בכופר בעיקר דשקולה ככל התורה:
הלכה ח
כל שאין לו בושת פנים כו׳. כבר פרשתי במס׳ כלה וע"ש:
הלכה ט
האוכל לפני אורח. נ״ל שצ״ל האוכל מלפני האורח כלומר שנוטל מחלקו של אורח ואוכל:
רמ"א הנוטל מלפניו כו'. בגמרא מדויקת מצאתי רמ״א אף הנוטל מלפניו ונותן לבן בעה׳׳ב ר"ל גם זה מגונה משלשתן:
הלכה י
וכל הפוסל פסול פרשתי במס' ד״א רבה פרק קמא:
אר״ע כך הי׳ כו׳. כל המאמר קתני במס׳ שמחות פ"ד ושם פרשתי ותקנתי כל הטעיות שיש בזה המאמר:
אמרו להם למה בשעה. כצ״ל אמר מה בשעה שנתכוונתי לזכות ועיין בפ״ד במס׳ שמחות:
הלכה יא
מעביר מסוהב. מיותר הוא וכן מצאתי בגמרא מדויקת שכתוב הכי בתחלה מעביר המנעלים:
הלכה יב
הנכנס למרחץ. כבר פרשתי במסכת דרך ארץ קמא פרק י׳: