אור ברסלב

נחלת יעקב על מסכת דרך ארץ זוטא· רבי יעקב נאומבורג

פרק ו

פרק ה

הלכה א

מחשיך בדרך. שלא יצא בלילה בדרך ובמס' ברכות דף מ״ג גרסי׳ אל יצא יחידי בלילה ומפרש הש״ס הטעם משום חשדא ומשמע דאפי׳ בעיר אל יצא יחידי בלילה משום חשדא דזנות וסיים שם בגמ׳ וה״מ דלא קביע לי׳ עידנא אבל קביע ליה עידנא מותר:

כשהוא מבוסם. מפרש שם בגמ׳ דוקא במקום שהם חשודין על משכב זכור:

ולא יכנס לב״ה כו׳. מפרש בגמרא משום דקרי ליה פושע פרש"י מתעצל והתם גרסינן בית המדרש אמנם חד טעמא אית בהו:

בישיבתו של ע״ה. דלמא אתא לאמשוכי בתרייהו:

הלכה ב

לכניסה הגדול כו׳. לא מצאתי טעם בכל אלו ונ׳׳ל ע״פ דאיתא במס׳ ברכות [דף סא] בגדולה מתחילין מן הגדול ובקלקלה מתחילין מן הקטן ויליף לה התם מקרא ולפ״ז י״ל דה"ט בכל אלו דהוי כמו קלקלה מש״ה מתחילין מן הקטן:

הלכה ג

ממקום הצלי. היינו ממקום שנאפה יפה כדאיתא לעיל במס' ד״א רבה:

ויתלוש בו שיש. ט״ס הוא וכצ״ל ויתלוש בשיניו ויחזירנו על השלחן:

הלכה ה

כי יחנן את קולו כו׳. אסיפא דקראי סמיך דכתיב בתריה כי שבע תועבות בלבו והיינו שבע מדות דקחשיב הכא:

תוכן העניינים

נחלת יעקב על מסכת דרך ארץ זוטא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה