אור ברסלב

נחלת דוד על בבא בתרא· רבי דוד טעביל רובין ממינסק

דף ד.

דף ג.

פשיטא לא צריכא דנפל לרשותא דחד מינייהו. עיין מש"כ במשנתנו ההכרח שהכריחו לרש"י לפרש בקושיית פשיטא כפי' התוספות ולא מפרש כפשוטו והיינו משום דהוי קשיא לי' דא"כ לא הוי משני מידי אמקום. ומיושב בזה קושיית מוהרמ"ל מיהו עכ"ז יותר נכון לפרש כפשוטו. וכן הביא בקצה"ח בשם הר"י ן' מיגש וממקום לא קשה דאיידי דנקיט כותל נקיט נמי מקום וכמש"כ התוס' בריש מכלתין ואין זה דוחק כלל ופשוט:

שם אלא אמר רבא סתם גינה כמקום שנהגו לגדור דמי כו' לא נתבררו אצלי בכאן דברי הרמב"ם בחיבורו ובפי' המשנה שחילק בין שותפים או שכנים בגינה ובקעה ובין המוכר לחבירו חלק מגינתו וגם דבריו בחיבורו ובפי' המשנה סותרים זה את זה לענין בקעה ועיין בב"י ובכ"מ ובקצה"ח האריך בזה ולא נתקררה דעתי בדבריו. ואפשר לומר דהרמב"ם מפרש לסוגיין כפשוטו רק כיון שהירושלמי מוקי למתניתין במוכר ולוקח ס"ל להרמב"ם נהי דפליג תלמודא דידן על הירושלמי באוקימתא דמתניתין מ"מ הך דינא דנפיק מפירוש הירושלמי אפשר דלא פליג בזה תלמודא דידן והיינו משום שהורגל לעשות דבר הצנע בגינתו כיון שמעיקרא היתה כולו שלו וכמש"כ התוס' ד"ה נפל שאני. והוא ג"כ ע"ד מש"כ הקצה"ח רק בשינוי קצת דאיהו רצה לדחוק ולפרש גם תלמודא דידן ע"ד הירושלמי ולעד"נ כמש"כ ועיין:

שם הכל לאתויי מאי לאתויי אתרא דנהיגי בהו"ד. הנ"י בשם ה"ר יונה והרשב"א דקדקו מכאן דדוקא אתרא דנהיגי בהו"ד הא במקום שאין מנהג לא סגי בהו"ד וצריך לבנות בפחות שבכותלים השנויים במתניתין. וצ"ל לדבריהם אף דברישא דמתניתין, נמי קתני מקום שנהגו וא"כ נידוק מיני' איפכא היינו משום דמקום שנהגו דרישא לא קאי רק אחילופי המחיצות אבל אהא דבונין את הכותל לא קתני מקום שנהגו רק בונין את הכותל סתמא וסתם כותל הוא ע"כ חדא מהני דתני אח"כ במתניתין אבל הו"ד אינו נכלל בסת' כותל תדע דאס"ד דהו"ד נמי כותל מקרי א"כ מאי איצטריך הכל לאתויינהו תיפוק לי' דזה נמי נכלל בכותל דתני ברישא ולכך שפיר דקדקו מכאן דהיכא דליכא שום מנהג מחוייב לבנות עכ"פ כפחות שבכותלים דמתניתין ולא סגי לי' בהו"ד וכן עיקר:

תוכן העניינים

נחלת דוד על בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה