נחלת ברוך· רבי ברוך לאבסקי
סימן ג · ענף א
הנה בסי' א' בררנו דבמבריך ובמרכיב מילדה לזקנה לא שייך הא מלתא דזוז"ג. מעתה יש לבאר הא דאמרינן ע"ז (מח ע"א) וסבר ר' יוסי זוז"ג אסור והתניא ומודה ר' יוסי שאם נטע והבריך והרכיב מותר ופי רש"י והר"ן דמילי מילי קתני בהאי ברייתא דמודה ר' יוסי בנטע אגוז של ערלה ונעשה אילן דמותר משום זוז"ג גם מודה במבריך ענף מאילן זקן בקרקע ונשרש דהפירות הגדלים על הענף מותרים משום זוז"ג וכן מודה נמי במרכיב ענף מילדה לזקנה דהפירות הגדלים על הענף מותרים משום זוז"ג ולפי מה שבררנו בסי' א' ענף ב' דבהברכה והרכבה כי האי לא שייך זוז"ג אלא ביטול איסור בהיתר מעתה יש לבאר מ"ט מייתינן להא מלתא לדינא דזוז"ג. גם כבר הבאתי בסו' א' ענף א' דדעת התוס' בנוטע אגוז של ערלה ונעשה אילן
דאין להתירו מטעמא דזוז"ג לפי דפעולת האגוז של איסור ופעולת היניקה של היתר הוה פעולות חלוקות וזוז"ג ע"י פעולות חלוקות לא אמרינן ומה"ט פירשו להא דתניא ומודה ר' יוסי שאם נטע והבריך והרכיב מותר דמיירי שנטע אגוז של ערלה ונעשה אילן זקן ואח"כ הבריך או הרכיב מאילן זה לאילן זקן אחר דכה"ג הוה זוז"ג ויש לעיין האיך יפרשו התוס' להאי הבריך דתני בהאי ברייתא הא לדעת התוס' דבנטע אגוז ונעשה אילן אין להתירו משום זוז"ג דלדבריהם ע"כ דגם גוף העץ של אותו האילן אסור דזה אינו דומה לילדה של ערלה דהפרי אסור והעץ מותר דהתם האיסור משום ערלה והפרי אסרה תורה אבל לא העץ אבל הכא דהאיסור הוא משום דהאילן נתהווה מדבר האסור בהנאה א"כ גוף העץ של האילן אסור בהנאה לעולם. מעתה אם נפרש להאי הבריך כמו כל הברכה שבש"ס דמיירי שהבריך הענף בקרקע יש לעיין הא כמו דבנטע אגוז של ערלה ונעשה אילן סוברים דלא הוה זוז"ג משום דפעולת האגוז של איסור ופעולת היניקה של היתר הוה פעולות חלוקות א"כ ה"נ הול"ל דכשהבריך העץ האסור בהנאה נמי פעולת העץ האסור ויניקת הקרקע של היתר הוה פעולות חלוקות ולא הוה זוז"ג. ולומר כיון דהשתא הוה שני פעמים זוז"ג ע"י פעולות חלוקות משו"ה מהני לא מסתבר גם בהרכבה של ענף מאילן זה לאילן זקן אחר שכתבו בתוס' דהוה זוז"ג יש לעיין כיון דגוף העץ של ענף אסור א"כ מ"ט נימא דפעולת הענף האסור ויניקת האילן של היתר הוה זוז"ג ע"י פעולה אחת מ"ש אגוז האסור ויניקת קרקע של היתר דהוה פעולות חלוקות ומ"ש עץ האסור ויניקת אילן של היתר דהוה פעולה אחת וצריך לדחוק הרבה בזה. ובלא"ה בעיקר הדין שכתבו בתוס' דנוטע אגוז של ערלה לא הוה זוז"ג משום דהוה ע"י פעולות חלוקות הנה לקמן הבאתי דרוב ראשונים פליגי על זה וגם ביור"ד פסקינן כוותייהו והבאתי שם ראיות ברורות לדבריהם דבנוטע אגוז גרידא האילן מותר משום זוז"ג:
מעתה לדברינו דבנוטע אגוז גרידא יש להתיר משום זוז"ג א"כ ע"כ דהא דתניא ומודה ר' יוסי שאם נטע והבריך והרכיב מותר ע"כ מילי קתני כפי פירש"י והר"ן וכיון דלדברינו בהבריך והרכיב ליכא זוז"ג אלא ביטול איסור כפי שיטת התוס' א"כ יש לעיין מ"ט מייתינן זה הכא בגמרא להא מלתא דזוז"ג וזה יבואר בענף ב':