אור ברסלב
נחלת ברוך סימן ב › ענף א

נחלת ברוך· רבי ברוך לאבסקי

סימן ב · ענף א

סימן ב

תשובה. הנה בסימן הקדום בררנו דזוז"ג לא מהני אלא בהני דוכתי דליכא בהו אלא הא מלתא גרידא שהדבר נתהווה מגרמא דאיסורא דבכה"ג אם נתהווה ע"י שני גורמים כמו ולד הנסקלת סנהדרין (פ ע"א) מותר משום זוז"ג. אבל אם גוף האיסור מעורב בהיתר לא שייך כלל הא מלתא דזוז"ג. ושאור של תרומה וחולין שנצטרפו וחימצו דהוה זוז"ג פסחים (כז ע"א) התם מיירי שיש בעיסה לבטל השאור של תרומה במאה ואחד כמבואר במשנתנו דערלה (פ"ב מ"ו) וא"כ ליכא התם תערובות איסור שהאיסור כבר נתבטל אלא דאפשר לאסור משום פעולת החימוץ וכיון שהחימוץ נמי ע"י שני גורמים מותר. מעתה הדבר פשוט דכשהאיסור וההיתר בעין ומצירוף שניהם הוא נהנה דהנאה זו אסורה. כגון שלקח אבנים מאיסורי הנאה כמו מעכו"ם ומבית המנוגע ומבית הקברות ובנה אותן בביתו עם אבנים של היתר אסור לדור בו. ואע"ג שמאבני האיסור גרידא לא הי' נהנה כלל מ"מ כיון שהנאה זו באה מממשו של איסור והיתר הנאה זו אסורה:

והנה גבי אבנים של קבר תניא בהדיא סנהדרין (מח ע"א) נפש שבנה לשם חי מותרת ואם הוסיף דימוס לשם מת אסורה ואמרינן שם דאם מכירה חולצה ואם לאו אסור לדור בה. אלמא דאע"ג שאינו נהנה מהאיסור גרידא אלא ע"י צירוף של היתר. מ"מ אסור דלא הוה זוז"ג. ומהא דתנן נגעים (פי"ג מ"ה) הבונה מן המוסגר בטהור חזר הנגע על הבית חולץ את האבנים. מהתם ליכא ראי' דהתם צריך לחולצן משום מצות נתיצה. גם מהא דתנן מעילה (כ ע"ב) נטל אבן או קורה של הקדש וכו' בנה לתוך ביתו לא מעל עד שידור תחתיו בשוה פרוטה. א"כ מבואר שאם דר בו מעל ואע"ג שלא נהנה מהאיסור גרידא אלא ע"י צירוף דההיתר. מהתם נמי ליכא ראי' דגבי הקדש דאיכא דינא דתשלומין לא דיינינן דינא דזוז"ג כמו גבי איסורים כמו שנבאר בארוכה לקמן. מ"מ זה פשוט. ואפשר להביא ראיות מכמה דוכתי כמו מהא דתנן ערלה (פ"ג מ"ג) האורג מלא הסיט מצמר בכור בבגד ידלק הבגד עוד תנן התם כה"ג מילי טובא. והנה פשוט דהלובש הבגד אינו נהנה מאותו מלא הסיט של צמר בכור גרידא. אלא שהוא נהנה מאותו מלא הסיט ע"י צירוף של כל החוטים של היתר. מ"מ כיון שהנאה זו באה מצירוף איסור והיתר אסור. והנה מצאתי בשו"ת הר"ן סי' ע' שכתב שם ג"כ דכשהאיסור הוא בעין אינו שייך זוז"ג והביא ראי' מהא דתנן ע"ז (עד ע"א) אלו אסורין ואוסרין בכ"ש יי"נ ועכו"ם וכו' ולא עמדתי כלל על ראי' זו הא התם הנאה באה מאיסור גרידא בלא צירוף היתר. ועיקרא בדינא היא אם אי אפשר להנות כלל מאיסור גרידא אלא ע"י צירוף היתר מ"מ פשוט דגם בכה"ג אסור מכל הני ראיות שהבאתי. ומה"ט א"ש מה שיש להקשות בהא דאמרינן ע"ז (סה ע"א) השוכר את הפועל ואמר לו העבר לי מאה חביות במאה פרוטות ונמצאת חבית של יין נסך ביניהן שכרו אסור ואמרינן שם טעמא דכיון שאם לא הי' מעביר אותו חבית של יין נסך לא הי' מגיע לו שום שכר כיון ששכרו שיעביר לו כל המאה חביות כולן משו"ה כל השכירות כולה שייך על אותו חבית של יין נסך והוה שכר עכו"ם ששכרו אסור ולכאורה קשה דאע"ג שאם לא הי' מעביר אותו חבית לא הי' מגיע לו שום שכר מ"מ הא גם להיפוך שאם הי' מעביר אותו חבית של יין נסך ולא הי' מעביר החביות של היתר ודאי שלא הי' מגיע לו שום שכר א"כ אותו שכר באה משום שני גורמים מאיסור והיתר ומ"ט לא נימא דשכרו מותר משום זוז"ג. אמנם לדברינו א"ש טובא דזוז"ג לא אמרינן היכי דנהנה ממשו של איסור ושכר עכו"ם הא אסור משום חליפי עכו"ם שאסרן הכתוב כדאיתא ע"ז (נד) וחליפי עכו"ם הוה גופו של איסור כמו עכו"ם. וכיון שכל השכירות נתפס משים יין נסך אע"ג שהוא נתפס ג"כ משום היתר. הוה ממשו של איסור ואסור דלא דנין בזה זוז"ג כמש"כ.

תוכן העניינים

נחלת ברוך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה