אור ברסלב
נחלת אבות שאלה לא

נחלת אבות· רבי ישראל איסר וולף

שאלה לא

שאלה ל

נשאלתי באשת איש שבעלה הרחיק נדוד זה זמן רב והיא דרה בבית אחד ששכרה מאיש אחד. ואיש אחר דר בבית השני ג"כ בשכירות מאותו האיש ושני הבתים הם זה כנגד זה תחת גג אחד וטוענת האשה שהאיש שדר בבית האחר הוא רודף אחריה תמיד לפתותה לדבר עבירה והוא מכחישה וגזרו עליו בכח הנדוי שלא ידורו יחד בשכינ' אחת כמבואר בש"ע והוא אינו רוצה לזוז ממקומו ואומר שהיא תדחה מפניו מי נדחה מפני מי. תשובה נראה דדין זהו נחלק לשני אופנים דאע"ג דמבואר בש"ע אה"ע סי' קע"ח ס"כ דאשת איש שטוענת על איש אחד שהוא רודף אחריה דאין להאמינה כדי ליסרו אבל יגזרו עליו נדוי שלא ידבר עמה ושלא ידורו בשכינה אחת והיא משו"ת הריב"ש סי' רס"ה נראה דהיינו דוקא אם באים לכתחילה לקבוע דירה בשכנתה אחת דהיינו שכבר שכר אחד מהם דירה אחת בשכנתה זו אז אסור להשני לשכור ג"כ בשכונה זו דאע"ג שהאיש מכחיש את האשת איש שמעולם לא רדף אחרי' מ"מ לכתחילה לאפרושי מאיסורא חיישינין לדבריה ואסור לו ליכנס בגבולה לשכור בית בשכונ' מכ"ש שהיא לא תשכיר בית בשכינתי:

דהא שוי' אנפש חד"א במה דטענה שהוא רודף אחריו אלא דקי"ל דאף עליו גזרו שלא ידור בשכינתה אחת עמה אף שהוא מכחיש בדבר אבל אם כבר דרים שניהם בחצר אחד או בשכינה אחת בשכירות ועדיין לא נשלם זמן השכירות והוא מכחיש בדבר ודאי דאין להאמינה לדחות אותו מדירתו דכמו שאין מאמינים אותה ליסרו כ"ש דאין להאמינה לענין ממון לדחות אותו מדירתו אף שרגלים לדבר שאומרת אמת כמ"ש מהרי"ק שורש קכ"ט וקפ"ט והביאו הב"י באשה אחת שטוענת על איש שבא עליה בשעת עילופה. שאין מאמינים אותה לענין תשלומי בושת ופגם ואף שע"א מעיד כן ואיכא אומדנא בדבריו ג"כ וה"נ אין להאמינה. וכ"ש הכא כיון שהיא ודאי אסורה לדור עמו בשכינתו דהא שויה אנפשה חד"א שהיא תדחה מפניו. כשאין רגלים לדבר שהיא אומרת אמת דהא קיי"ל בסי' קי"ט סי"א בגרושה מן הנשואין דלא תדור עמו בשכינתו שהיא נדחת מפניו דטולטולא דגברא קשה מדאיתתא. אמנם אם הם דרים בחצר אחד כמו בנ"ד וכבר נשלם זמן השכירות כ"א רוצה לשכור ביתו שמקדם נראה שבזה יש חילוק דאם אין רגלים לדבר שאומרת אמת אזי היא נדחת מפניו. כמו בגרושה מן הנשואין משום דטלטולא דגברא קשה מדאיתתא וכ"ש הכא שהוא מכחיש אות' אבל אם יש אומדנא ורגלים לדבר שהיא אומר' אמת נראה דבכה"ג הוא נדחה מפניה דזה ימים רבים אשר נתקשיתי בהא דאמרי' בכתובות דף כ"ח גבי גרושה מן הנשואין דלא תדור עמו בשכינתו והיא נדחת מפניו ובעי עלה היתה חצר של שניהם מהו ושקיל וטרי עלה ומסיק ת"ש הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר ואמר רב טלטולא דגברא קשה מדאיתתא ולכאורה תמהו מאוד וכי משום טעם זה מפקינין זכות האשה אדרבה משום דטלטולא דגברא קשה יצטרך לפייס את האשה בדמים והנראה בזה דטעמא דהש"ס היא כיון דהם אסורים לדור ביחד ועל כרחך אחד צריך לדחות מפני חבירו לכן בסברה מוטעת דטולטלה דגברא קשה מייפינין כח האיש וכה"ג מצינו בש"ס ר"פ אחד דיני ממונות דאיתא התם צדק צדק תרדוף אחד לדין אחד לפשרה כיצד שתי ספינות עוברות בנהר ופגעי זה בזה אם שתיהן עוברות שתיהם טובעות ואם זה אחר זה שתיהן עוברות וכן שני גמלים וכו' הא כיצד טענה ושאינה טענה תדחה אינה טענה מפני טענה קרובה ושאינה קרובה תדחה קרובה מפני שאינה קרובה ורש"י פי' קרובה לעירה וגרס תדחה שאינה קרובה מפני קרובה כמ"ש הטור בח"מ סי' ער"ה והטעם ביאר הסמ"ע שם. דכיון שקרובה לעירה שרוצה לילך שם אינו מן הסברא שתדחה הקרובה לעירה מפני שאינה קרובה יע"ש אלמא דכל היכא דע"כ אחד צריך לדחות מפני חבירו בסברא מועטת נדחה אחד מפני חבירו וא"כ ה"נ כיון שהגרושה אסורה לדור עמו ועל כרחך אחד מהם צריך לדחות מפני חבירו. משום סברא מועטת מייפינין כח האיש והאשה תדחה מפניו וזה נכון מאוד. ולפי"ז בנ"ד שהאשה טוענת שהאיש הדר עמה בחצר רודף אחריה ויש רגלים לדבר שאומרת אמת כיון שהוא חשוד על העריות וכיוצא בזה שאר אומדנות אזי לא מייפיינין את כוחו מטעם קלוש לטלטולא דגברא קשה מדאיתא כיון שהוא הגורם לזה ומחמתו בא האיסור ומסתברא בכה"ג אזלינן בתר אימדנא אף שהוא כופר ומייפינין כח האשה והוא נדחה מפניה לענין שכירות הבית בתחילתו זהו מה שנלפענ"ד בדינים הללו:

תוכן העניינים

נחלת אבות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה