אור ברסלב
נחלת אבות שאלה טו

נחלת אבות· רבי ישראל איסר וולף

שאלה טו

שאלה יד

שלום רב לכבוד אהובי או"נ ומחו' ידידי ה"ה כבוד הרב המאה"ג המופלג המפורסם הותיק ע"ה פ"ה כש"ת מוה' דוד יחזקאל נ"י היילפרין. הנה גלילת יד קדשו קבלתי זה קרוב לד' שבועות והנה מפני שלא הייתי בקו הבריאה וגם היה קשה בעיני מאד להכניס את עצמי באיסור חמור כזה ואחריות דעלמא לא ניחא לי לקבולי אחרתי עד הנה אך מ"מ לכבודו פניתי א"ע לעיין בזה ומה שנ"ל כתבתי. והנה תורף שאלתו בדבר קהלתו בילא פוליא אשר כבר סידרו גיטין בתוכה זה כמה שנים על פי הסכמת הרב המפורסם המנוח מפיקוב זלה"ה וב"ד הצדק דק"ק בארדיטשוב וקבעו לכתוב שם העיר בילו פוליא ואח"כ עמד רב אחד וערער בדבר כי לפי לשונינו היה ראוי לכתוב אל"ף אחר הלמ"ד ולא וא"ו גם הקשה הלא העיר הזאת נקראת בלשון פוליש בייאלא פאלע היינו הלמ"ד והפ"א בחטף קמץ ובלשון רוסיא קורין הב' בחירק והלמ"ד והפ"א בחטף קמץ כמו בלשון פוליש אך העכו"ם המדברים בלשון גס יותר קורין הלמ"ד והפ"א במלאפום והב' בחירק ובלשונינו קורין הב' בחירק והלמ"ד כמו נקודת קמץ ופ"א במלאפום ומחמת זה חדל הרב הנזה מלכתוב ג"נ ב"ק והנה באמת מה שערער הרב הר"ל הם דברים של טעם ומה שהמליץ ר"מ עבורם הוא דחוק מאוד כי מי הכניסם למבוכה זו לשנות שם ישראל לשם עכו"ם כי מ"ש רומ"ע דשם העכו"ם אין צורך כ"כ כיון שנוטין לכוונה אחת יפה אמר והדבר מבואר בתשובת הגאון מוהר"ר מאיר כ"ץ אביו של הש"ך ז"ל בספר גבורות אנשים בתשובה סימן א' בשם בריסק דמתקריא בריזשטא והרבה קורין אותה בריסטא שהאריך בזה שלא היה צריך לכתוב שם העכו"ם כלל ואין השינוי פוסל בו וגם לא מיקרי שינוי כלל כיון שהלשונות קרובים זה לזה ואחד פירוש לחבירו ע"ש א"כ בנ"ד ששינו לכתוב בילו פוליא והוא שם של עכו"ם ולא כתבו שם ישראל כלל צע"ג לדינא דאם נאמר דעה ששינו לכתוב בילא בוא"ו מיקרי שינוי אם כן היה נראה שהגט פסול לפי מה שמבואר בתשובת מהרי"ק סי' ק"ו ובש"ע דשם ישראל הוא העיקר בזה אף בשם העיר דמכח ישראל הוא מגרש ואין רוב עכו"ם חשיב רוב יע"ש וא"כ הכא דנכתב שם העכו"ם בגט הוי כנכתב שם הטפל בגט דפסול כמו בשם האיש דאם נכתב שם הטפל לבד דהכריע הב"ש בסי' קכ"ט סק"ג דהגט פסול ה"ה בשם העיר נמי דינא הכי דשינה שמו ושמה ושם עירו ושם עירה הגט פסול דשוים הם אך לפי שיטת הב"י והרמ"א דאם כתב שם הטפל לבד הגט כשר ה"ה בשם העיר אם שינו לכתוב שם העכו"ם דינא הכי כמ"ש הב"ש בסקי"ב יע"ש אמנם דברי הב"י בס"ס קכ"ח אינם מדוקדקים וצ"ע בזה שכתב וז"ל אם העיר או הנהר יש להם ב' שמות כתב רבינו בשם הרמ"ה כשמגרש בעירו יכתוב שם העיקר בפרט וכולל שם הטפל בכל שום וחניכא ומהרי"ק כתב בשורש ק"ו תשובה לרבינו אביגדור דאיזה מהן שיכתוב בלי חבירו כשר כיון שמכירין שניהם וכ"כ בהגהת מרדכי בגיטין בשם ר"י ובדיעבד ודאי לכ"ע כשר. כדאשכחן בשמו ושמה אבל לכתחילה צריך לכתוב כמ"ש הרמ"ה דומיא דשמו ושמה עכ"ל הן אמת מ"ש דבדיעבד כשר ניחא דהא במהרי"ק שם מיירי לענין דיעבד כמ"ש מהרי"ק להדיא דר"א מיירי לענין דיעבד אך מ"ש הב"י דדיעבד ודאי לכ"ע כשר כדאשכחן בשמו ושמה צ"ע הא מבואר בטור ר"ס קכ"ט דדעת הרמב"ם הוא דאם כתב שם הטפל וכלל שם העיקר בוכל שום הגט פסול וכ"פ בש"ע רק דעת הרא"ש דכשר אף בכה"נ אך אפשר לומר דרבינו אביגדור ס"ל כהרא"ש או י"ל דר"א מיירי שכתב שם הטפל לבד ובמקום שאין כותבין וכל שום דבכה"ג שיטת הב"י ורמ"א כשר לכ"ע אך לפי"ז לא היה להב"י להביא דברי מהרי"ק בשם ר"א על לשון הטור בשם הרמ"ה דמיירי במקום שכותבין וכל שום דבזה איכא פלוגתא דלדעת הרמב"ם והש"ע הגט פסול אם כתב שם הטפל גם מ"ש בשם הגהת מרדכי דגיטין בשם ר"י חפשתי בהגהת מרדכי ולא מצאתי רק במרדכי פרק המגרש הביא תשובת ריצב"א שכתב וז"ל וכן נהר שינא שכתבו. בלא יו"ד שנא כך הוא לשונם לומר שנא בלא יו"ד גם במקומנו כותבין אותו לפעמים בלא יו"ד עכ"ל משמע דכיון שכותבין אותו לפעמים בלא יו"ד הגט כשר אף שהוא שם הטפל ובאמת י"ל דגם הוא ס"ל כשיטת הרא"ש אבל לדידן דפסקינן כהרמב"ם הגט פסול וכן לפי מה שהכריע הב"ש דבכותב שם הטפל לבד הגט פסול וז"ב:

אמנם אם זה הוי שינוי מן בולא פוליא לבילו פילא צריך לעיין כי לפי מה שכתב בתשובת מהר"ם פדווא סימן י"ח בנהר הנקרא פו ונכתב פואה דאין זה שינוי דהיא פחות מן נהר קייר שכתב ייר שכתב במרדכי דלא הוי שינוי יע"ש ואם כן הכי נמי י"ל דלא הוי שינוי אף שנשתנה המבטא בכך:

אך בספר מכתב מאליהו לסרב מהר"א אלפנדרי בשער ג' סימן י"ג האריך לחלוק עליו גם בשער זה סי' ג' הביא בשם תשובת מהרשד"ם לפסול ע"ש עיר אישקופא שלא נכתב יוד בין א' לשין והוכיח שם כן מדברי הרשב"ץ שכתב תנס במקום תונס שהגט פסול אף בלא נודע שיש עיר אחרת כזו יע"ש וכן מהר"א מזרחי פסל גט בעיר ליפנטין שנכתב ליפינט וגם המבי"ט פסל גט שנכתב בעיר סינס ונכתב סיני אלמא כל היכא שנשתנה המבטא אף שקרובות השמות זו לזו פסלו ומי ירים ראש להכריע בין הגדולים בסברא בעלמא דתליא במילי דעלמא. ובאמת בנ"ד יש להכשיר הגיטין הקודמים מטעם ספק ספיקא סדא דילמא לא מיחשב ואת"ל דמיחשב שינוי דילמא קיי"ל כהב"י ורמ"א דאם כחב שם הטפל לבד כשר וא"כ ה"נ אף דשם ישראל עיקר מ"מ לא גרע שם בילו פוליא שקורין העכו"ם המדברים בלשון גס משם הטפל דכשר וגם לענין תקנות עגונות שהיא איסר הסכימו רוב החכמים הספרדיים זהב"ס בסי' י"ז להתיר משום ס"ס יע"ש. אך מ"מ תמהני על הרב המנוח מפיקוב והב"ד הנ"ל מי הכניס' למבוכה זו באיסור א"א החמורה לילך מדרך הישר לדרך עקלתון וגם תפהני על ר"מ שנדחק לתת טעם לדבריהם והרי הב"ד קיים ולמה לא שאל אותם טעם הדבר והנה הדבר קשה מאוד לשנות גיטין הראשונים בכדי שלא להוציא לעז עליהם וגם אם יחדל לכתוב עוד גיטין בק"ק אין לך לעז על גיטן הראשונים יותר מזה ע"כ הדרך הסלולה בעיני לקבוע שם העיר דק' ולכתוב בילא פוליא דעתקריא בולו פילא והיינו משום דכיון שהעכו"ם המדברים בלשון גס קורין בולי פוליא כמ"ש רומע"ל והן הם הרוב הקבועים ומיושבים בעיירות ובכפרים במדינה זו יותר מהמדברים בלשון פוליש ורוסיא ע"כ סגי עכ"פ לכתוב ע"י העכו"ם דמתקריא כפי לשונם לבד דהא אפילו בשם האיש אם כתב שה העיקר לבד בלא הכינוי כשר לכ"ע כמ"ש בב"י ר"ס קכ"ט והרב רמ"א בס"א בהגה שם א"כ כ"ש ע"ש דמתקריא רק לפי שהרוב קורין לבד כשר וכ"ש לפמ"ש הגאון מהר"ם כ"ץ בס' נ"א דבמתקריא ע"ש העכו"ם אין שינוי פוסל בו וכ"ש היכא שכל השמות נוטים לכוונה אחת וכ"א פירוש לחבירו דכשר וא"כ כ"ש בנ"ד שכבר נקבע בכמה גיטי נשים לכתוב בולו פולא לבד דראוי לכתוב עליו דמתקריא ואין שום חשש בזה וא"כ ודאי דנכון לכתוב בולא פוליא דמתקריא בולי פולא בכדי לתקן חשש איסור דאורייתא ומוטב יותר לתקן הגיטן שלפנינו מכאן ולהבא משניחוש ללעז גיטין הראשונים גם בזה י"ל דאין כאן לעז כלל כיון דלכמה פוסקים אם כתב שם הטפל לבד כשר וגם אין השינוי ניכר כ"כ ויש להביא ראיה לזה דהא שורש דין זה לחוש ללעז ג"ר הוא מדאמרינן רפ"ק דגיטין דף ה' בר הדיא בעי לאתוי גיטא אתא לקמיה דר"א ור"א א"ל ל"צ וכ"ת אעביד לחומרא נמצא אתה מוצא לעז על גיטן הראשונים ולכאורה קשה מהא דאמרינן בפרק המגרש דף פ"ה דאתקין רבא בגיטין מיומא דנן וקאמר הש"ס לאפוקי מדר"י דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו ופרש"י ואע"ג דקיי"ל כר"י בעינן לאפוקי נפשיה מפלוגתא שיצא הדבר בהיתר ולא יצא שום פסול אמשפחות ישראל ומשמע דמקודם רבא לא היו כותבין כן וא"כ איך תיקן כן ולא חשש להוציא לעז על גיטין הראשונים א"ו דדוקא על חומרא אמרינן שמוציא לעז על גיטין הראשונים משא"כ היכא דיש חשש איסור בדבר ופלוגתא ל"ח ללעז ג"ר ומוטב לתקן גיטין שלפנינו שוב מצאתי בתה"ד סי' רל"ב שהקשה כן ותירץ כן והנאני שכוונתי לדעתו הגדולה אלא שהוסיף שם להקשות מהא דתיקן ר"ת לכתוב הרי את מותרת אף שהחמיר שם ללא צורך כמבואר בתוס' ומרדכי פרק כה"ג לכן מחלק דדוקא לענין לעמוד על כל אות ואות אף דאיכא סברא להחמיר מ"מ אי אתינא להחמיר א"כ ג"ר שלא עמדו לכל אות ואות פסולים לגמרי שנשתנה מטבע שטבעו חכמים בגיטין והגט פסול ואיכא הוצאות לעז וכן לענין לתייג אותיות שעטנ"ז ג"ץ אם היינו מחמירין לזיין א"ב הגיטין בלא זיין פסולים לגמרי ואין כאן כתב כלל אבל ההיא דיומא דנן והרי את מותרת אפילו לפי מה שסוברת להחמיר בגיטין שלא נכתב לא היו פסולים בפשיטות אלא שהיו לדקדק לעז בהן כל כה"ג ל"ח ללעז ג"ר אי איכא סברא וטעם להחמיר יע"ש וא"כ בנ"ד אם נכתב בולא פוליא דמתקריא בולו פילא אין כאן לעז גיטין הראשונים כיון דהעכו"ם קורין כך לא גרע משם הטפל לבדו דכשר לשיטת הב"י והרמ"א לכן ראוי להחמיר עכ"פ כיון דהלבוש והב"ש הכריעו דשם סספל לבד פסול שוב ראיתי בתשובת הב"ח הישנים סי' צ' שנשאל שם שנכתב טיקטין דמתקריא טשקטשין ומקודם בג"ר היו כותבין רק טיקטין לבד ופסק כיון שהנכון לכתוב טיקטשין שהיא שם העכו"ם ליכא לעז ג"ר כיון שהב"י פסק שאם נכתב שם אחד כשר יע"ש. אך הוא אזיל בשיטת הב"י אך כבר כתבתי דבנ"ד דלשיטת הלבוש והב"ש הוא פסול בשם הטפל לבד א"כ נכון לכתוב בולא פוליא דמתקריא בולי פוליא וזה הדרך נכון וישר למבין לפענ"ד:

הכ"ד הדרש ישראל איסר

תוכן העניינים

נחלת אבות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה