נחל יצחק חלק א· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן סד
א הג"ה ואע"פ שאין לו מיגו כו' דלא כיש מי שאומר דלא יוכל לומר למשכון תפסתי אלא בידוע שחייב לו מאחר שאין לו מיגו עכ"ל הרמ"א והסמ"ע והש"ך העלו דהעיקר כיש מי שאומר הנ"ל דלא יכול לומר למשכון תפסתי אם אין לו מיגו אלא בידוע שחייב לו ולכאורה צריך ביאור דאף אם ידוע שחייב לו דמאיזה טעם יהיה מהימן לומר דבא החפץ לידו בתורת משכון דכיון דטענת משכון לא מהימנינן ליה בלא מיגו א"כ מ"ש אם ידוע שחייב לו והדין נותן דאין יכול לגבותו מיתמי:
והנ"ל בזה לפמש"כ הרשב"א סוף קידושין דמה"ת אף מטלטלי משתעבדי אלא דמחמת דלא סמכה דעתו ה"ל כאלו מחל השעבוד וכמש"כ האו"ת בסי' ל"ט ס"ק ב' ולכן אם ידוע שחייב לו נאמן לומר למשכון בא לידי דהא עיקר מעלת המשכון הוא משום דיש לו שעבוד אלים על המשכון וכמש"כ התוס' בב"ק ד' מ"ט ע"ב ד"ה משכונו של כו' והובא בש"ך סי' ע"ב ס"ק קמ"ט ואף לדעת הסוברים דבע"ח קונה משכון הוי קנין גמור מ"מ הא במה דאנו דנין כעת הוא העיקר אם יהיה יכול לגבותו מבניו אם מת ואם נימא דיש לו שעבוד ע"ז אז ממילא גבי מיתמי. ע"כ אדרבה מוקמינן על חזקתו הראשונה דלא מחל לשעבודו שיש לו על זה החפץ דהא כ"ז דלא מחל שעבודו בפי' או מצד אומדנא היה משועבד לו מה"ת וע"כ אוקי אחזקת זכות שעבוד שהיה לו מעיקרא ועדיין יש לדון בזה ע"פ מש"כ במק"א דהא דמטלטלי לא משתעבדי הוי זה בגדר סילוק א"כ לפ"ז הא לא זכה בהשעבוד של החפץ מעולם א"כ לא שייך לדון בזה חזקת שעבוד דמעיקרא וכן יש לדון אם טוען דלמשכון תפסתיו לאחר ההלואה דהא בעת ההלואה דכבר נמחל שעבודו ממטלטלין ע"כ לא שייך בזה לדון להחזקה דמעיקרא של חזקת השעבוד הנ"ל ומ"מ יש לומר עדיין בזה לפמש"כ הקצה"ח בסי' צ"ה ס"ק ג' דהא דמטלטלי לא משתעבדי יש לו דין כמו כל מידי דרבנן ע"ש ובמק"א הארכתי בזה ולפ"ז י"ל דלכן מהימן לומר למשכון תפסתיו וגובה מהחפץ אף דמת הלוה משום דכיון דמה"ת הא גם מטלטלי משתעבדי ורק מדרבנן אינו גובה כמש"כ הקצה"ח כנ"ל וע"כ הא אף דיהיה ספק אם יש לו שעבוד על החפץ או לא דמ"מ כיון שהוא מוחזק עכ"פ דמספק נעמידנו על דין תורה בזה דיש לו זכות השעבוד על החפץ ולכן אם ידוע דחייב לו מהימן:
גם י"ל בפשטות דהא דלא מהימן לומר טענת משכון רק ע"י מיגו הוי הטעם משום דכיון דמחולקים בעיקר ההלואה וידוע דחוב יש לי בידך הוי טענה גרוע ע"כ ממילא אינו נאמן לומר למשכון בא לידי ע"פ טענת עצמו רק ע"י מיגו אבל אם הוי חוב ידוע אז לא הוי טענת משכון טענה גרוע אך יש לדון בזה ע"פ פלוגתת הסמ"ע והש"ך בסי' ע"ב סעי' כ"ז דהסמ"ע שם ס"ק פ"ז ס"ל דדוקא במחולקים בעיקר הלואה צריך לישבע בנק"ח והש"ך ס"ק קכ"א חולק בזה וקצרתי וכ"ז פשוט: