נחל יצחק חלק א· רבי יצחק אלחנן ספקטור
סימן נה
א (סעי' ב') בש' (ס"ק ה' חולק על הרא"ש דס"ל בשטר פרוע מקצתו דאף מחצה שלא נפרע אינו גובה ממשעבדי משום גזירה משום דלדינא אינו כן אלא דגבי המחצה ממשעבדי ומה דיש להעיר בזה מהא דפוחתת דכתובות ד' פ"ז כבר כתבתי לעיל בסי' נ"ב מזה הרבה ע"ש וכן מצאתי בתשובת רדב"ז ח"א סי' שנ"ו שפסק ג"כ כהש"ך דגובה מחצה השנייה שלא נפרע ממשעבדי ולא קנסינן ליה בזה ע"ש וכן מוכח ממה דקיי"ל בכתובות ד' פ"ז ובח"מ סי' פ"ד דפוגם שטרו נשבע ונוטל ואי נימא דגזרינן בזה למחצה שלא נפרע משום חשש שיפרע למחצה שנפרע א"כ לפי שיטת הסוברים לפסול בשטר מוקדם דאף מב"ח אינו גובה כמבואר בסי' מ"ג סעי' ז' וכמש"כ הש"ך שם ס"ק י"ב:. א"כ ה"ה בזה נפסל השטר ולא שייך לומר דנאמן במיגו דהא כיון דהשטר הוי חספא בעלמא א"כ הוי מיגו להוציא כמבואר בכתובות שם דמקשה הגמרא בפוחתת האי שטרא חספא בעלמא ובח"מ סי' פ"ג ובש"ך שם ומוכח מזה דלא גזרו בזה כיון דהשטר נכתב כדין אך על שי' הרא"ש אין להקשות די"ל דהא הרא"ש בב"מ פ"ה סי' נ"ח הביא לשני שיטות אם כשר לגבות מב"ח או לא ולא הכריע שם וכמש"כ הב"י בסי' מ"ג ע"כ י"ל דהרא"ש בפי' לנדרים דכתב כן הוא לשיטת הסוברים דכשר לגבות מב"ח וע"כ אינו קשה עליו מהא דפוגם שטרו אבל לפי דקיי"ל לדינא בסי' מ"ג דפסול אף לב"ח א"כ מוכח דלא גזרו בזה ועיין ש"ך סוף סי' פ"ג והא דאמרו בכתובות ד' פ"ז דזה מקרי שעבוד קרקעות ואין נשבעין ע"ז שד"א אף דנימא כמש"כ הרא"ש לנדרים דגזרו בזה דאינו גובה ממשעבדי מ"מ הא שיטת הרא"ש בשבועות פ"ה ה' ג' דגם מלוה ע"פ מקרי שעבוד קרקעות ודלא כשיטת הרמב"ן שם ולשיטת הרמב"ן דשם דס"ל דכיון דאינו גובה ממשעבדי לא מקרי שעבוד קרקעות הא הרמב"ן ס"ל אף בשטר שיש בו ריבית דלא גזרינן היתירא אטו איסורא כמבואר בסי' נ"ב וע"כ א"ש לכל השיטות וגם י"ל דהא התם קאי בכתובה ובמקום שאין כותבין כתובה כמבואר לעיל ד' ט"ז בזה לא שייך לגזור דדוקא בשטר שייך לומר דפסלו לשטר בזה אך אין אנו צריכים לזה דשפיר י"ל כנ"ל וגם י"ל דלכן אמרו שם דאין נשבעין משום שעבוד קרקעות דהא ההודאה של המלוה שנפרע מחצה מקרי זה הודאת ש"ק דלולי הודאתו היה גובהו כולו ממשעבדי וזהו כעין מש"כ רש"י בב"מ ד' ד' ע"ב ד"ה אי נמי כו' כך אין הודאתן מביא לידי שבועה כו' וזה פשוט ועיין במל"מ ה' מלוה פ' י"ד ה"ז מש"כ בשם כתב ידו להרדב"ז סימן קע"א: