נחל איתן על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי אברהם משכיל לאיתן
פרק ד · הלכה ב
היה מהלך בדרך והגיע זמן תפלה ולא היה לו מים אם היה בינו ובין המים ארבע מילין הולך עד מקום המים ורוחץ ואח"כ מתפלל. וכתב הכ"מ דרבינו גורס בפ' היה קורא דלייט ר"ח אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא וה"מ לק"ש אבל לתפלה מהדר וכו'. והנה קיצר בכאן ולא ביאר הטעם דאמאי מקילין בתפלה טפי ולא חיישינן בה לשיעבור זמנה כדחיישינן בק"ש. והתוס' לא ניחא להו גירסא זו. אך סמך בעל כ"מ ז"ל על מ"ש בהלכות ק"ש פ"ג דשם זכר הטעם דמקילין בתפלה. וכבר נתבאר שם עוד טעם נכון בשם המעדני יו"ט דתפלה יש לה תשלומין משא"כ בק"ש. והבאתי ראיה לזה וביארתי הטעם עיי"ש.