אור ברסלב

נחל איתן על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה· רבי אברהם משכיל לאיתן

פרק א · הלכה ז

פרק א

וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה. משמע דהיינו ג"כ נביאים וכתובים. ולכאורה הוא נגד משמעות הגמ' דקדושין דאהא דתניא דמלמדו מקרא אמר רבא מקרא זו תורה משמע דוקא תורה ולא נ"ך. וכן פירש רש"י בהדיא. וכן הקשה בעל פר"ח בס' מים חיים. וכבר הקשה כן הב"ח ועיי"ש מ"ש והובא בס' פני יהושע. ולי נראה די"ל דרבינו לא ניחא ליה לומר דרבא בא לומר דדוקא תורה ולא נביאים וכתובים. דהא בכמה דוכתי בגמ' מצינו דקרי תורה גם לקראי דכתיבי בנביאים וכתובים. וכדאיתא בשבת (דף קי"ט ע"א) דקאמר אקרא דכתיב בישעיה ולקדוש ה' מכובד זה יוה"כ וכו' אמרה תורה כבדהו בכסות נקיה. ובע"ז (דף נ"ג ע"ב) מצאו לה מקרא מן התורה שנאמר ביחזקאל ובאו בה פריצים וחיללוה. וכן מצינו לרבא גופיה דקאמר בסנהדרין (דף ס"ג ע"ב) עבודת גילולים הכתובה בתורה מותר להזכיר שמה דכתיב בישעיה כרע בל וגו'. הרי דקרי לקרא דדברי קבלה תורה. וא"כ ה"נ הוי נביאים וכתובים בכלל תורה דקאמר ולא אתא לאפוקי במאי דקאמר מקרא זו תורה לנ"ך. אלא אתא לאפוקי דלא נימא דגם מדרש תורה הוי בכלל מקרא דנקט בברייתא דהא מדרש הוא קרוב למקרא. וכגון מכילתא וספרא וספרי שהם מדרש מקראות. וכמו שפרש"י בפ"ק דברכות (דף י"א ע"ב) אדרבי אלעזר התם דלא מחייב בברכת התורה רק למקרא ולמדרש ולא למשנה. ומשמע דס"ל כר"מ דאמר בקדושין (דף מ"ט) דמשנה היינו הלכות דוקא ולא מדרש. אבל ר' יהודה אמר התם דמדרש נמי בכלל משנה הוא ולא בכלל מקרא. והכי סבר ר' יוחנן התם. והיינו דאשמועינן רבא דכאן מלמדו מקרא לכו"ע הוא רק תורה דהיינו הכתובים כמו שהן ולא המדרשות שלהן. ונראה דמזה יצא לרבינו מ"ש לקמן דין י"ב דדברי קבלה הן בכלל תורה שבכתב ופירושן בכלל תורה שבע"פ. ומשמע דגם מדרש בכלל תורה שבע"פ כאן דאין חיוב ללמדו רק המפורש:

תוכן העניינים

נחל איתן על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה