נחל איתן על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי אברהם משכיל לאיתן
פרק א · הלכה ג
שופר של עולה לא יתקע בו ואם תקע בו יצא כו'. וכתב הכס"מ דהא דלא יתקע בו משום איסור מעילה היינו בשתלשו קודם זריקה דאילו לאחר זריקה אין מועלין בעורה וקרניה שהכל לכהנים כדאמרינן בזבחים. וכיוצא בזה כתב הרדב"ז בתשובה סי' ב' אלפים קצ"א דאיירי בשתלשו מחיים אבל לאחר הקרבה אין איסור כלל בהנאת עצמות העולה. ויש לתמוה הא לדעת רבינו איכא מעילה בעצמות עולה אף כשתלשן לאחר זריקה כמ"ש בפ"ב דהלכות מעילה ואינו מתיר אלא א"כ שתלשן קודם זריקה ואח"כ נזרק הדם דאז הוא דאתאי זריקה ושריתינהו וכן מוכח בפ"י דהלכות מעשה הקרבנות דין י'. ושוב מצאתי שהרגיש בזה בס' שמות בארץ. ובס' פני יהושע כתב דהא דאיכא איסור בתקיעה איירי בעניין שלא מעל התולש כגון במזיד או שנתלש מאיליו דאל"כ כיון שמעל התולש יצא הקרן לחולין דלא שייך קדושת הגוף:
ומה שהקשה בס' טעם המלך דאמאי לא יתקע בשופר של עולה לכתחילה כשאין לו אחר דנימא דתיתי עשה דתקיעה ותדחה לא תעשה דמעילה. ותירץ דכיון דאפשר שישאל על הקדשו הו"ל כאילו אפשר לקיים מצות עשה דתקיעה בלא דחיית לא תעשה דמעילה ובכהאי גוונא קיי"ל דלא דחי עשה ללא תעשה. ולכאורה הוא נגד הסוגיא דפ"ק דיבמות דמשמע אדרבא דלאו שאפשר לו היתר ע"י שאלה לא מקרי אפשר לקיים שניהם כיון שרוצה לקיים נדרו ואינו רוצה לישאל עליו. ועוד דקיי"ל שאין נשאלין על נדרי הקדש אלא מדוחק וכמ"ש רבינו בסוף הלכות נדרים. [וי"ל דשאני הכא דאיכא נמי לא תעשה דבל יחל ואין עשה דוחה שני לא תעשה כמ"ש בספר כריתות ומהאי טעמא נמי תנן בפסחים דאין יוצאין ידי חובת מצה בהקדש שלא נפדה ולא אמר עשה דוחה לא תעשה וכמ"ש בהל' חמץ ומצה. ודברי המל"מ בסמוך צ"ע. ומיהו לפי הסוגיא דפ"ק דיבמות (דף ה') משמע דעשה דוחה אף לא תעשה ועשה שישנו בשאלה. ולפ"ז אכתי תקשי דלדחי עשה דשופר לאו דמעילה ובל יחל דאיתנהו בשאלה בקדשים מחיים ואף לאחר שחיטה מהני שאלה קודם זריקה לפי מ"ש רשב"ם בב"ב (דף ק"כ) ותוס' בכריתות (דף י"ג)]. ולי אפשר דלאו דמעילה הוי לאו שבמקדש ואין עשה דוחה אותו וכדאיתא בזבחים (דף צ"ז ע"ב) גבי לאו דשבירת עצם בפסח ולאו דאכילת קדשים שנפסלו. ובס' טורי אבן בחגיגה (דף ט"ז) כתב דהוא הדין לאו דעבודה בקדשים חשיב לאו דמקדש אע"ג דנוהג בכל מקום. וא"כ הוא הדין לאו דמעילה בקודש חשיב דלא גרע מלאו דאיסור עבודה בקדשים דהוי לאו שבמקדש דלא דחי ליה עשה: