אור ברסלב

נחל איתן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אברהם משכיל לאיתן

פרק כג · הלכה טו

הלכה יד

המגביה תרומות ומעשרות בשבת או ביו"ט בשוגג יאכל ממה שהתקין. ואע"ג דגבי מבשל פסק רבינו בפ"ו דאפי' בשוגג לא יאכל עד מוצאי שבת שאני התם דהוי מלאכה דאורייתא וקנסינן שוגג אטו מזיד אבל המעשר והמטביל אינן אלא דרבנן ובדרבנן לא קנסינן שוגג אטו מזיד דהכי אמרינן בגיטין (דף נ"ג ע"ב) אליבא דר' יהודה דבדרבנן לא קניס שוגג אטו מזיד והכי אית להו לר' יוסי ור' שמעון התם (דף נ"ד) גבי נפלו ונתפצעו בשוגג וסתם לן תנא הכי בפ"ג דערלה וכן פסק רבינו בהל' מאכלות אסורות. ואע"ג דהתם איכא למיחש דאתא לערומי כדאיתא שם. ועוד דאף לרבי מאיר דקניס שוגג אטו מזיד בדרבנן לא קניס גבי מעשר ומטביל כדאמר התם דגברא לתקוני ולטהורי קמכוון ואנן ניקום וניקנסיה. ועיין בס' מנחת יעקב סוף הלכות נדה:
ומ"ש המג"א באו"ח סי' של"ט דאם הפריש תרומות ומעשרות דינו כמבשל על כרחך דלאו לדמויי לגמרי למבשל אלא לעניין דאם הפריש במזיד ולומר דאסור גם לאחרים ובס' שער המלך הוכיח כן מתוס' דשבת (דף מ"ג) וטור סי' תק"ה וכתב שכן משמע ג"כ דעת רבינו ולא לגבי שוגג וכמבואר בדברי הר"ן בהדיא. ותדע שהרי בסי' ת"ה כתב המג"א עצמו דמעשר ומטביל שרו היכא דלית ליה פירי אחרינא אף שעבר והפריש והטביל במזיד ושמע מינה דלישנא דדינו כמבשל דנקט בסי' של"ט הוא לאו דוקא. ועוד דבסי' שכ"ג גבי טבילת כלים משמע מדברי המג"א דאין אסורים אלא א"כ הטבילם במזיד וכמ"ש רבינו וא"כ ודאי דהוא הדין בהפריש תרומות ומעשרות דלא גרע מעבר והטביל. וראיתי להפמ"ג וס' נשמת אדם שהניחו דברי המג"א סי' של"ט בצ"ע וגם בס' מחצית השקל הגיה ופירש פירוש זר בדבריו ולפמ"ש אין צורך. ומה שהקשה הפמ"ג באו"ח סי' שי"ח ממ"ש המג"א בסי' רנ"ג ס"ק י"א גבי שכח ושהה דהוי דרבנן ואסור י"ל דשאני שוכח שהחמירו בו משום דאמר בפ' כירה שרבו משהין במזיד ואומרים שוכחים אנחנו ולכך עשו כמזיד אבל בשבות דרבנן דעלמא לא אסרו בשוגג אפי' בו ביום וכן במוצאי שבת בכדי שיעשו אף שעבר במזיד שרי כמ"ש לעיל בפ"ו:

תוכן העניינים

נחל איתן על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה