אור ברסלב

נחל איתן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אברהם משכיל לאיתן

פרק יב · הלכה טו

הלכה ח

מותר לאדם לטלטל ברשות הרבים בתוך ארבע אמות על ארבע אמות שהוא עומד בצידן. ועי' במגיד משנה דכוונת רבינו שאין מקומו של אדם אלא ד' אמות לרוח אחת וכר' יהודה דסבר הכי בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מ"ה) ולא כחכמים דסברי התם ד' אמות לכל רוח שהן שמונה על שמונה וכן נראה דעת ההלכות שלא הזכירו שמונה על שמונה. והנה לא ביאר הרה"מ טעם רבינו וההלכות דלמה פסקו כר' יהודה נגד חכמים דרבים הן [ועי' מ"ש הרא"ש טעם האלפסי שהוא סובר דתנא קמא דריש פרק הנזכר ס"ל כר' יהודה ולא כחכמים ואין בזה טעם כל כך דהא הו"ל כסתם ואח"כ מחלוקת חכמים ור"י ואין הלכה כסתם].
ונראה ליתן טעם נכון לדעתם ז"ל דהא איכא סתם מתניתין בסוף פרק כיצד מעברין (דף ס"ב) דאתא כוותיה דר' יהודה דאין הד' אמות של אדם אלא מרוח אחד וכדמוכח מדברי תוס' שם וכ"כ בהדיא בחידושי ריטב"א שם. וא"כ הו"ל מחלוקת בפרק מי שהוציאוהו ואח"כ סתם בפרק כיצד מעברין ומחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם אפילו יחיד נגד רבים וכדמוכח מדברי התוס' והרא"ש בערובין (דף נ"ז ע"ב). [וכדמוכח בריש שבועות]:

ומפי הקבלה אמרו שזה שנאמר בתורה שבו איש תחתיו שלא יטלטל אלא במרובע זה שהוא כמדת אורך אדם כשיפשוט ידיו ורגליו. ועי' בכס"מ שתמה על רבינו שכתב שהוא כמדת אורך אדם וכו' והיינו כרבי מאיר וכדתניא בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מ"ח) שבו איש תחתיו כתחתיו וכמה תחתיו גופו ג' אמות ואמה כדי לפשוט ידיו ורגליו דברי ר"מ רבי יהודה אומר גופו ג' אמות ואמה כדי שיטול חפץ מתחת מרגלותיו ויניח מתחת מראשותיו כו' ואמרינן דאיכא בינייהו ד' אמות מצומצמות ופירש רש"י דלר"י הוו מצומצמות ולר"מ הוו מרווחות ולמה פסק רבינו כר"מ לגבי ר' יהודה. ולי אפשר דרבינו לא גרס בגמרא דברי ר' מאיר אלא כמו שהגירסא בתוספתא ובירושלמי דלא נזכר התם דברי ר"מ אלא סתם תנא קמא אמר כמה [תחתיו] ד' אמות מלא קומתו ופישוט ידיו ר' יהודה אומר וכו'. ולפ"ז הדין עמו שלא פסק כר"י לגבי סתמא דת"ק. ואע"ג דגבי אמות מבוי קיי"ל דהוו מצומצמות וכמ"ש הכס"מ מסוגיא דריש עירובין וכ"כ רבינו לקמן בס"פ י"ז י"ל דשאני הכא גבי ד' אמות ברה"ר דאין לנו להחמיר להצריכן מצומצמות כיון דלרבנן דפרקין יש לו אפילו שמונה על שמונה ונהי דלא קיי"ל בהא כוותייהו מטעם שנתבאר בסמוך ואין לו אלא ד' אמות מ"מ אמרינן שהן מרווחות וכך פסק הב"ח בסי' שמ"ט. והני ד' אמות רש"י מפרש להו לעניין היוצא חוץ לתחום אבל רבינו מפרש להו לעניין טלטול ברה"ר ובקרבן העדה כתב שכך פירש הרז"ה בשבת פרק הזורק. וכן נראה דהא תחומין דאלפיים קיי"ל שאין מן התורה ומשום הכי ניחא טפי לפרש דקאי קרא על טלטול רה"ר:

תוכן העניינים

נחל איתן על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה