אור ברסלב

נחל איתן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אברהם משכיל לאיתן

פרק ט · הלכה ז

הלכה ד

הטווה את הצמר מן החי פטור שאין דרך גזיזה בכך כו' ואין דרך טוויה בכך. הנה בגמרא איפלגו בזה ר' יוחנן ורב כהנא ופסק רבינו כרב כהנא. וצריך טעם למה פסק כמותו נגד ר"י. ועי' ברא"ש ובהגהות [מיימוני]. ולי נראה דהכי אזלא הסוגיא דפרק המצניע (שבת דף צ"ד) גבי הא דאמר ר' אבין אמר ר' יוסי בר חנינא דגודלת חייבת משום אורגת ופוקסת משום טווה ואמרו רבנן קמיה דר' אבוה וכי דרך אריגה וטוויה בכך והיינו משום דאין דרך טוויה על גבי חי. והכי נמי אין דרך אריגה על גבי חי. ובזה מתורץ מה שהוקשה להתוס' מהא דאמר בפ' במה אשה דקולע נימין חשיבא אריגה. ותירוצם דחוק למבין. אך לפמ"ש אתי שפיר דשאני התם דהוי על גבי חי ומשום הכי אין דרך אריגה בכך משא"כ בעלמא ומזה יצא לרבינו מ"ש לקמן דין י"ט דקולע נימין הוי תולדות אורג דמשמע דוקא כאן אין דרך מטעם הנ"ל אבל בעלמא שפיר דמי:

תוכן העניינים

נחל איתן על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה