נחל איתן על משנה תורה, הלכות שבת· רבי אברהם משכיל לאיתן
פרק ה · הלכה יח
כל מדינות ועיירות ישראל תוקעין בהן שש תקיעות בערב שבת. והנה במה היו תוקעין אלו התקיעות אי בשופר או בחצוצרות לא נתבאר כאן בדברי רבינו ונראה דסמך על מה שכתב בפ"ו מהלכות כלי המקדש גבי כ"א תקיעות שהיו תוקעין במקדש בערב שבת דהיו בחצוצרות. ומנה שם באותן הכ"א הנך שש דהיו להבדיל את העם מן המלאכה דנקט כאן וא"כ מוכח שהיו בחצוצרות. ואין נראה לחלק בין מקדש לשאר מדינות ועיירות ישראל. ושוב ראיתי הדבר מפורש בתוספתא שלהי סוכה גבי תקיעות של ערב שבת חזן הכנסת נוטל את החצוצרות ועולה לגג גבוה שבעיר וכו'. וכן איתא במדרש ילמדנו פרשת מטות והא דבגמרא דשבת איתא בברייתא דמייתי התם (דף ל"ה ע"ב) מקום צנוע יש לו לחזן בית הכנסת ששם מניח שופרו לפי שאין מטלטלין לא את השופר ולא את החצוצרות ולשון זה משמע לכאורה דחזן בית הכנסת שתוקע בערב שבת היה בשופר מיהו הא מסיק התם (בדף ל"ו) אהך ברייתא דשופר דתני בה היינו חצוצרות. וחצוצרות דסיפא היינו שופר דאישתני שמייהו כו'. ולפ"ז אדרבא מוכח דחזן הכנסת היה תוקע בחצוצרות. ושופר דנקט התם היינו לאחר שנשתנה שם חצוצרות לשופר. וחצוצרות דנקט בתוספתא ובילמדנו הן שמם העצם. וראיתי לבעל טורי אבן בר"ה (דף כ"ו ע"ב) שהביא ראיה מתחילת הסוגיא דשבת דמשמע דבשופר כפוף היו תוקעין בערב שבת. ויש לתמוה על הרב שלא הרגיש במה שכתבנו דלפי המסקנא מוכח איפכא. גם לא זכר הך תוספתא והילמדנו שזכרתי:
והנה לא נתבאר בדברי רבינו אם היו התקיעות ג"כ בערב יו"ט. ובס' קרבן נתנאל פ"ב דביצה כתב בפשיטות שלא היו. ונעלם ממנו מ"ש רש"י והרע"ב סוף פרק א' דחולין. ואי"ה בחיבורי לאו"ח יתבאר באורך: