נחל איתן על משנה תורה, הלכות שביתת יום טוב· רבי אברהם משכיל לאיתן
פרק ב · הלכה ט
העומד על המוקצה מערב יו"ט כו' צריך שירשום ויאמר מכאן ועד כאן אני נוטל ואם לא רשם לא יטול. ועיי' בפר"ח או"ח סי' תצ"ה שהקשה על דברי רבינו דאיהו ס"ל דבדרבנן סמכינן אברירה ואמאי לא סמך כאן באיסור מוקצה דרבנן אברירה. ונעלם ממנו שכבר הרגיש בזה הב"י בסוף סימן תקי"ח. והמג"א תירצו בסי' תצ"ה דשאני הכא דדחייה בידים ועיין בתוס' יו"ט פ"א דביצה משנה ג' ובסוף פ"ד שנראה שנתכון ג"כ לזה. אך בס' בינה לעתים להגאון בעל ס' כרתי ופלתי הקשה על זה ותירץ בענין אחר דכאן גבי מוקצה מחמירים לעניין ברירה כמו בדאורייתא כמו דמחמירין לענין ספק מוכן משום דהוי כדאורייתא כמ"ש מהרש"א בשם תוספות ישנים בריש ביצה ע"כ. ובס' מחנה ראובן ובס' שער המלך כתבו דהיינו טעמא דהו"ל דבר שיש לו מתירין ולכך מחמירין בברירה גבי מוקצה וכ"כ בס' צל"ח (דף ל"ח) ובס' עצי לבונה ביו"ד סי' רכ"ו בשם ס' שאלת בנימין וישועות יעקב. וכל זה אינו לפמ"ש בס' פר"ח בסי' תצ"ז דלא מחמירים בספק מוכן רק בספק מעשה ולא בספיקא דפלוגתא דסמכינן על המיקל בדרבנן אף בדבר שיש לו מתירין והביא ראיה לזה מדברי הפוסקים ע"ש. ולפ"ז אית לן להקל גבי ברירה נמי במוקצה ולסמוך על מאן דאמר דאית ליה ברירה וסברא זו מצאתי להדיא בשאגת אריה סי' צ'. וכן יש להכריח מדברי מהרש"א גופיה ממ"ש בביצה (דף ל"ח) דמאן דאמר דאית ליה ברירה בדרבנן אית ליה נמי במוקצה. וכך פסק באמת רבינו ירוחם הובא באו"ח סי' תקי"ח. ומה שהקשה עליו בס' שער המלך מסוגיא דערובין (דף ל"ז) כתבתי ליישב בחידושי]: