נחל איתן על משנה תורה, הלכות ציצית· רבי אברהם משכיל לאיתן
פרק א · הלכה א
ענף שעושין על כנף הבגד ממין הבגד הוא הנקרא ציצית וכו'. ואין לחוטי הענף מנין מן התורה. וכתב הכ"מ שיש לתמוה מדאמרינן פ"ק דיבמות האי לשיעורא הוא דאתא גדיל שנים גדילים ארבעה והכי אמרינן בפרק התכלת. משמע דמן התורה יש מנין לחוטי הענף וצ"ע. וי"ל ע"פ שיטת רבינו עצמו שכתב הרב המגיד בריש הלכות אישות דכל דבר שאין מפורש בתורה קרי ליה דברי סופרים ואע"פ שנלמד בי"ג מדות. ובכ"מ שם פירש דאע"פ שהוא מדאורייתא קרי ליה ד"ס שאלולי שקבלו סופרים פירושו לא היינו מבינים אותו כך. ומשמע שם דהוא הדין דבר הנלמד מריבויא דקרא. וא"כ מהאי טעמא קרי נמי למנין חוטין דרבינן מגדילים שאינן מן התורה וכה"ג כתב הלח"מ בפ"ז דלולב גבי דרשא דערבי נחל שתים דמקרי ד"ס. ומ"ש בס' ברכי יוסף דהכ"מ שהקשה כאן על רבינו אזיל לטעמיה שכתב בפי"ג דעדות דמה שאנו דורשים בפירוש הכתוב והוא נלמד מפשט הכתוב הוי כמפורש ולכך קרי התם פסולי עדות של קרובים מן התורה. ולדידי לא דמי הא דכאן לדהתם דליכא פלוגתא בהפירוש. משא"כ הכא דאיכא דפליג ולא דריש גדילים למניינא כלל במנחות (דף ל"ט ע"ב) וא"כ הרי שאינו בפשט הכתוב ולכן לא קרי ליה רבינו דאורייתא ושוב ראיתי שחילק כה"ג בס' מגלת אסתר בפירושו על ספר המצות לרבינו בשורש השני.