אור ברסלב

נחל איתן על משנה תורה, הלכות עירובין· רבי אברהם משכיל לאיתן

פרק א · הלכה ט

פרק א

וכמה שיעור האוכל שמשתתפין בו כו' י"ח גרוגרות שהן כששה ביצים. המג"א סי' תפ"ו הקשה על דברי רבינו הללו דא"כ הוי ביצה כשלשה גרוגרות ואמרינן בפ' המצניע דגרוגרת גדול מזית וביומא איתא דבית הבליעה מחזיק כביצה ואם כן הוא מחזיק יותר מן שלשה זיתים ובכריתות מוכח דבית הבליעה אין מחזיק שלשה זיתים ולרבינו כיון דמחזיק כביצה הוי יותר מג' זיתים. זהו תוכן דבריו. ומ"ש דבפ' המצניע איירי בזית קטן ולענין איסורים זית בינוני בעינן והוא אינו מחזיק שלשה בינונים רק קטנים. ובס' עצי אלמוגים הקשה עליו דמוכח בפ' המצניע דאף כזית בינוני שהוא שיעור לאיסורים הוא פחות מגרוגרת גבי הא דקאמר נימא מדלענין יוצא בכזית לעניין שבת נמי בכזית ויוצא ודאי בכזית בינוני דוקא מחייב. ובעצי אלמוגים הנזכר תירץ דסוגיא דכריתות סברא כריש לקיש בזבחים (דף ע"ח) דאיסורין מבטלין זה את זה. ולפ"ז אי הוה איירי דאכל ג' מיני איסורין דהיינו כזית דם וכזית חלב וכזית פיגול על כרחך אי אפשר לחייבו דאי אפשר שלא ירבה מין על חבירו ויבטלנו אלא א"כ שאכלן בלא לעיסה דאז לא נתערבו ולא נתבטלו אבל ע"י לעיסה נתבטלו. וכיון שלא לעסן משום הכי קאמר התם דאין בית הבליעה מחזיק ג' זיתים והא דאמר ביומא דמחזיק כביצה שהוא כג' גרוגרות שהן יותר מג' זיתים איירי ע"י לעיסה שמחזיק יותר כיון שנתרכך עכ"ד. ואני תמה דאי איתא דלא מצי לאשכוחי ג' זיתים אלא בכהאי גוונא שבלע בלא לעיסה הו"ל לשנויי באכילה כדרכה קמיירי באכילה שלא כדרכה לא קמיירי וכדמשני באכילה אחת קמיירי בב' אכילות לא איירי. אבל באמת גם באכילה ע"י לעיסה כדרכה מצי איירי שיתחייב שלש חטאות. וכי תימא דירבה מין על חבירו ויבטלנו זה אינו דעד כאן לא אמר ר"ל בזבחים דאיסורין מבטלין זה את זה אלא בשכולן מין אחד של בשר דאילו בחלב ודם וכהאי גוונא שאינן מין אחד אין אומרים שירבה מין על חבירו ויבטלנו ברוב כדין יבש ביבש דהיינו דוקא במין במינו אבל בשלא במינו לא שייך דין ביטול ברוב כמ"ש הפוסקים וכן משמע בסוגיא דזבחים גופיה במסקנא. וא"כ נדחה תירוץ ספר הנזכר.
אלא י"ל על פי הא דאיתא בסוף פרק גיד הנשה דגבי איסורים בעינן כזית מלבד מה שבין השינים. ועל פי זה אפשר דהיינו טעמא דקאמר בכריתות דאין בית הבליעה מחזיק ג' זיתים דכיון דצריך ליתן בפיו בשעת לעיסה יותר מג' זיתים כדי שישאר ג' זיתים לבלוע לבד מה שישאר בין השיניים וכולי האי אין מחזיק בית הבליעה וכי קאמר ביומא דשיעור אכילה בבת אחת הוא כביצה היינו עם מה שנשאר בין השיניים דהתם לאו לעניין אכילת איסור איירי אלא באכילה בעלמא של היתר וא"כ גם מה שבין השיניים הוי שפיר בכלל אוכל הנאכל בבת אחת כדרכו וקאמר שהוא כביצה ושפיר יכול לבלעו דהרי נתמעט ונשאר בשיניו וכן משמע בתוס' שבת (דף י"ד) משא"כ בכריתות דאיירי באיסור שצריך שיבלע ג' זיתים שלימים וכולי האי אין מחזיק בית הבליעה:

תוכן העניינים

נחל איתן על משנה תורה, הלכות עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה