אור ברסלב

נחל איתן על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה· רבי אברהם משכיל לאיתן

פרק א · הלכה א

פרק א

כל האוכל כזית חמץ בפסח כו' במזיד חייב כרת שנאמר כי כל אוכל חמץ ונכרתה. בשוגג חייב קרבן חטאת קבועה אחד האוכל ואחד הממחה ושותה. משמע דכי היכי דאוכל שיעורו לחיוב כרת וקרבן בכזית הוא הדין לממחה ושותה שיעורו בכזית. וכן משמע בסוגיא דחולין (דף ק"כ ע"א) וכן איתא בהדיא בתוספתא פ"א דפסחים כשם שאכילה בכזית כך שתייה. וקשה דמדברי רבינו פי"ד מהלכות מאכלות אסורות משמע דשיעור שתייה במשקה או באוכל מחוי הוי ברביעית. וי"ל על פי הא דאיתא בר"פ המצניע גבי יין ודם דכזית ביבש הוא רביעית בלח. וסובר רבינו דהוא הדין באוכל שנמחה הוי מכזית רביעית. ולפ"ז אין סתירה בדברי רבינו דמ"ש כאן דממחה ושותה כאוכל היינו משום דמאוכל כזית כשנמחה נעשה רביעית משקה אבל באמת שיעור מחוי הוא ברביעית לאחר שנמחה ונעשה משקה וכדמוכח בהל' מאכלות אסורות. ולא קשה מהתוספתא ומסוגיא דחולין דמשערינן בכזית דהיינו אם רוצין לשערו קודם שנמחה ועדיין אוכל הוא משערין אותו בכזית ואין צריך לשערו אח"כ אבל אם לא שיערו עד שנמחה משערין ברביעית דדא ודא אחת הוא כמ"ש. וכן יש ללמוד דעת רבינו ממ"ש בפ"ה מהלכות נזירות וע"ש:
ומכל זה ראיה למ"ש בס' אליה רבה סי' ק"צ לדעת רבינו בהלכות שבת פרק י"ח דמחייב בהוצאת יין יבש כזית מהאי טעמא דהוי רביעית בלח. ודלא כבעל פמ"ג שם דהשיא דעת רבינו לדעת אחרת. ונעלם ממנו דברי רבינו שזכרתי. ומה שהקשה שם דאיך פסק כרב יוסף בשבת [עז.] דאמר רבי נתן ורבי יוסי ברבי יהודה אמרו דבר אחד הא כהאי גוונא הוי שיטה אין דבריו מחוורין דלא הוי שיטה אלא א"כ אמר כולהו סבירא להו כמ"ש הפוסקים. גם מה שהקשה הט"ז דאמאי לא חייש לדאביי דבעי טפי מרביעית לק"מ דלא שבקינן מה דפשיטא לרב יוסף משום ספיקא דאביי:

תוכן העניינים

נחל איתן על משנה תורה, הלכות חמץ ומצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה