אור ברסלב

נחל איתן על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי אברהם משכיל לאיתן

פרק ח · הלכה א

פרק ח

[המגרש על תנאי וכו' לכתחילה לא תנשא עד שיתקיים התנאי ואם נשאת לא תצא. עיין במה שכתב הכס"מ שהר"ן והתשב"ץ תמהו על רבינו דאמאי לא תצא הא כי אינסבא קודם שנתקיים התנאי אשת איש הואי ובזנות בא עליה וקיי"ל כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל. ומ"מ הטור באה"ע סו"ס קמ"ג כתב כרבינו והט"ז שם תירץ דאיירי שניסת בשוגג שהיתה סבורה שיש היתר בתנאי דאם כמו בתנאי דעל מנת ומשום הכי לא נאסרה על הבועל שגם על הבעל לא נאסרה כשלא נתכוונה לאיסור אלא לינשא בהיתר וטעתה בעיקר הדין ע"כ. ולכאורה הוא נגד מ"ש הרשב"א בתשובה הובא באה"ע סו"ס י"ז גבי אשה שנתקדשה וטעתה וסברה שלא נתקדשה ונשאת לאחר תצא מזה ומזה ולא אמרינן דהוי שוגגת משום שטעתה בדין וסברה שמותרת אלא אמרינן דהוה לה למידק. והיאך כתב הט"ז גבי תנאי דאם משום שטעתה לא נאסרה. נראה דשאני הכא דדוקא התם גבי טעות בדין הקידושין לא חשיבא שוגגת דכיון שנתקדשה הוה לה למידק וכיון שלא חשה לדקדק אי הוו קידושין ונשאת קרינן ביה ומעלה בו מעל. דכהאי גוונא כתב מהרי"ק גבי אשה שזינתה וחשבה שאין איסור בדבר דלא חשיבה שוגגת בהכי דמכל מקום היא נתכוונה למעול מעל באישה וקרינן בה ומעלה בו מעל והובא בשלהי אה"ע ובט"ז יו"ד סי' צ"ט והכא נמי כיון דהוה לה למידק אחר הקידושין ולא דקדקה קרינן בה ומעלה בו. משא"כ גבי גרושין כשגירשה בעלה בתנאי דאם וטעתה וסברה שמותרת לינשא מיד כמו בתנאי דעל מנת לא קרינן בה ומעלה בו דלא הוה לה למידק כל כך בזה שהרי כבר התחילו הגרושין משנתן הגט לידה כמ"ש רבינו לקמן בפרק ט' דין ה' ומשום הכי כשטעתה לא קרינן בה שמעלה באישה דקרא לא איירי בכהאי גוונא שאינו אישה כשהיה ולכך לא הוי מעילה במה שלא דקדקה בדין]:

תוכן העניינים

נחל איתן על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה