אור ברסלב

נחל איתן על משנה תורה, הלכות אישות· רבי אברהם משכיל לאיתן

פרק ט · הלכה כא

הלכה ו

המקדש אחת מחמש נשים ואינו יודע איזו מהן וכו' אם קידש בביאה וכו' שיתן כתובה לכל אחת. וכן כתב הט"ו באה"ע סי' מ"ט. והקשה הבית שמואל שם דבטור חו"מ סי' שס"ה גבי גזל אחד מחמשה ואינו יודע מאיזו מהן שצריך לשלם לכל אחד מהן כתב שם דכל אחד מהן היה נשבע שזה גזלו. ולמה לא היו דנין כן גם כאן על כל אחת מהנשים ואמאי היו נוטלים סתם. ובגמרא מדמה להו לדין גזל אחד מחמשה וא"כ ליבעו [שבועה] כהתם. וקושיא זו קשה ג"כ על רבינו דאיהו נמי כתב בהלכות גזילה גבי גזל אחד מחמשה כהטור שם בסי' שס"ה שהבאתי וכאן לא מצריך כה"ג. וראיתי להרב בספר קרבן נתנאל בפרק ט"ו דיבמות שכתב לתרץ קושית הבית שמואל דהכא שהנשים תובעין אותו הכתובה אם היה טוען ברי שאין חייב אלא לאחת מהן היה נשבע ופטור ועכשיו שטוען שאינו יודע לאיזו מהן הוא חייב דהוי ליה מחויב שבועה דאורייתא דהא מודה שחייב לאחת ואינו יכול לשבע ומשלם. משא"כ התם היו דנין לשבועה לנגזלים וכדתנן אלו וכו' ונוטלין הנגזל וכו' ומשום הכי לא יטלו כל אחד בסתם ע"כ:
ואין דבריו מתחוורין באמת כלל דודאי לא הוי כאן דין מחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם דהא כתב הנמוק"י בפרק המפקיד והרב המגיד בהלכות שאלה ופקדון גבי שנים שהפקידו אצל אחד זה מנה וזה מאתים וכל אחד אומר מאתים שלי והוא אומר שאינו יודע שהיו מחייבין לכל אחד לישבע שהמאתים הן שלו כמ"ש הפוסקים ולא אמרינן דהוה ליה מחוייב ואינו יכול לישבע דמשלם בסתם אע"פ שהן טוענין כל אחד מאתים והוא אומר לכל אחד מנה ודאי יש לך בידי ומנה איני יודע לא אמרינן דהוה ליה כאומר חמשין ידענא וחמשין לא ידענא דשאני התם שהדבר ידוע שלא הפקידו לו בין שניהם אלא שלש מאות והוא מפסיד מנה מחמת פשיעותו שלא כדין בדין הוא שהנוטלים לא יטלו סתם ע"כ. והובא בבית יוסף בחו"מ סי' ש' וא"כ קל וחומר מזה לנדון דידן גבי חמש נשים דלא הוה מחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם שהרי אינו מודה במקצת לכל אחת מהנשים בפני עצמה רק לאחת מהן והוא מפסיד רק מחמת פשיעותו וא"כ הוה לן לומר שלא ישלם לכל אחת בסתם רק כמו גבי פקדון. ואע"ג דהתם נמי אם היה טוען ברי שהמאתים של זה היו דנין שישבע לאידך ונפטר ואפילו הכי כשטוען איני יודע של מי המאתים אינו צריך ליתן לכל אחד ואחד בסתם ולא הוי מחויב ואינו יכול לישבע משלם מטעם שנתבאר שהדבר ידוע שמפסיד מנה שלא כדין רק מחמת פשיעתו. והכא נמי הדבר ידוע שלא קידש רק אחת מהן והוא מפסיד שלא כדין מחמת פשיעותו ואינו בדין שיטלו בסתם. ולא דמי למחוייב ואינו יכול לישבע בעלמא כגון חמשין ידענא וחמשין לא ידענא גבי מלוה דאין ידוע שמפסיד שלא כדין דאפשר דבאמת הוא חייב לו מאה כמו שאמר המלוה משא"כ גבי פקדון. והכא נמי דמי לפיקדון ואף עדיפא מיניה וכמ"ש. ועוד דגם גבי מלוה הדין כן דאם שנים תובעין אותו כל אחד מאתים והוא אינו יודע אלא מנה דמשלם לכל אחד כשנשבע דוקא. וכמ"ש הש"ך בחו"מ סי' ע"ו. וכן יש להוכיח ממ"ש הטור חו"מ בסי' ל"א:
וכל זה נעלם מבעל ספר קרבן נתנאל שכתב שאין דין זה שאין נוטלין סתם רק גבי נגזל והוא נגד כל הפוסקים הנזכרים. וגם הכס"מ כתב בהל' גזילה שהוא כלל דכל הנוטל מעות מחבירו אינו נוטל בסתם אלא שקיצר שם במה שלא ביאר דאמאי לא הוי מחויב שבועה וכו'. אמנם הדבר מבואר על פי דברי הנמוק"י והרה"מ שהביא בבית יוסף סי' ש' גבי פקדון ושייך נמי בגזל. ולכך לעולם אינם נוטלים בסתם אפי' היכא דלא שייך דין נגזל נשבע ונוטל כגון שאין עדים שגזל:
ועתה מאחר שנתבאר שאין תירוץ בעל קרבן נתנאל עולה כהלכה קושית הבית שמואל במקומה עומדת דאמאי נוטלין כאן הנשים בסתם. וכן קשה לפי מש"כ הכס"מ שם עוד טעם גבי גזל דמשום הכי אינם נוטלין בסתם משום דמדינא פטור לשלם לכל אחד ואחד ואלא משום דעביד איסורא ענשו אותו אין ראוי שישלם בסתם ע"כ עיי"ש. וא"כ דהכא נמי לא הוה לו לשלם בסתם וקל וחומר ומה התם דעביד איסורא דאורייתא אינו משלם בסתם ק"ו כאן דלא עביד רק איסורא דרבנן שקידש באישות דאין ראוי שישלם לכל אחת בסתם. ועל כן נראה דהכא היינו טעמא דראו החכמים שישלם לכל אחת סתם שאם יצטרכו שבועה יתבטל עונשו דמסתמא יפרשו כולם דהא אין קידושין בלא עדים אלא שהלכו להן ואינן עתה לפנינו ואפשר שיבואו ויתברר הדבר את מי קידש ומי לא קידש ויתברר הרמאי וקיי"ל דבכהאי גוונא היו משביעין ולא מבטלינן העדות לפסול העדים שיבואו אח"כ וכמ"ש הש"ך בחו"מ סו"ס פ"ז וכיון דאפשר להתברר מסתמא יפרשו ונמצא שלא הועילו חכמים בתקנתן. ועל כן אמרו שישלם לכל אחת בסתם ולא דמי לגזל דמסתמא ליכא עדים ולא יתברר ולא יפרשו על ידי שבועה:

תוכן העניינים

נחל איתן על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה