אור ברסלב

נחל איתן על משנה תורה, הלכות אישות· רבי אברהם משכיל לאיתן

פרק ה · הלכה ה

הלכה ד

כהן שקידש בתרומה גדולה הרי זו מקודשת. ודע שכתב הרדב"ז בחלק ג' סי' תרמ"ט דמדלא פריש תנא בין טהורה לטמאה משמע דאין חילוק בין מקדש בטהורה או אפילו בטמאה מקודשת. ולא היה צריך לדקדוק זה דהרי תלמוד ערוך הוא ביבמות (דף צ') ולעיל בסמוך הבאתי דקאמר בזר שאכל תרומה טהורה ושילם חולין טמאים דמדאורייתא הוו תשלומין אפי' במזיד ואי מקדש בהו כהן אשה תפסי לה קידושין. והרי התשלומין נעשין תרומה טמאה וכמ"ש רש"י ואפילו הכי קאמר דתפסי לה קידושין. וכן מבואר מדברי התוס' בסנהדרין (דף פ"ו ע"א) דאם שויא פרוטה להסקה מקודשת. ונראה דלאו דוקא להסקה דהא שריא נמי בשאר הנאות שאינן של כלוי ואפי' לזרים וכמ"ש התוס' ביבמות (דף ס"ו ע"ב) ובכמה דוכתי וכ"כ הר"ש בשלהי תרומות. וכן פסק ביו"ד סי' של"א. ואע"ג דבסוכה (דף ל"ה) כתבו רש"י ותוס' דתרומה טמאה לא מקרי לכם כיון שאינה ראויה לכל הנאות מ"מ ממונו הוא כיון שראוי לו ליהנות במקצת הנאות וגם רשאי למוכרו משום הכי הוה ממונו לקדש בו אשה. ומהאי טעמא אתי שפיר דלא דמי לטבל שאין אשה מתקדשת בו אע"ג דג"כ ראוי להנאות שאינן של כילוי וכמ"ש התוס' בפ"ק דפסחים (דף ט' ע"א) דשאני טבל דאסור במכירה וכדתנן בפ"ה דדמאי ובפירוש רש"י בגיטין (דף מ"ז ע"ב) משמע דיש בו איסור מן התורה. וקדושי אשה הוי כמכירה. משא"כ תרומה טמאה דמותרת במכירה מקדשין בה:

תוכן העניינים

נחל איתן על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה