נחל איתן על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי אברהם משכיל לאיתן
פרק כ · הלכה יג
מי שבא בזמן הזה ואמר כהן אני אינו נאמן וכו' אבל אוסר עצמו בגרושה ואינו מטמא למתים ואם נשא או נטמא וכו'. ואיירי שהוחזק כבר בכך ל' יום דאל"כ אינו חייב ע"פ עצמו כמ"ש המל"מ. וראיתי בספר יד המלך שהאריך לתמוה ממ"ש רבינו לעיל בסוף פ"א שאשה שאמרה נתקדשתי אינה נענשת ע"פ עצמה. ונראה שלא ראה דברי המל"מ שכבר עמד בזה ופירש דהכא בהוחזק עצמו בכך ואין כאן סתירה כלל:
ומה שתמה בספר סדרי טהרה סי' קפ"ה על זה דא"כ אמאי היא רק ספק חללה ואינו חייב הא כתב לעיל בסוף פ"א גבי איש ואשה שבאו ממדינת הים והוחזקו בעיר ל' יום שהיא אשתו היו נהרגין עליה. הרי דאף אחרים היו נהרגין על חזקתה שהחזיקה את עצמה. ושוב הקשה דאיך איתחזק כאן כיון שאינו נאמן לשום דבר. ולק"מ דקושטא דעל מה שאין נאמן לא הוחזק. ומשו"ה כאן שאין נאמן לקולא לא הוחזק לגבי אחרים רק לעצמו נאמן יותר ממאה איש שהרי עשה על עצמו חתיכא דאיסורא והוחזק לזה ל' יום שלא נטמא ולא נשא משו"ה הוחזק נמי למלקות לגבי דידיה ולא לאחריני משא"כ ההיא חזקה דאיש ואשה שהוחזקו לעצמם נמי לקולא שהרי נתייחדו ביחד ולא חשו שמא אינה אשתו מהני חזקה כזו נמי לגבי אחריני לענוש עליה: