נחל איתן על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי אברהם משכיל לאיתן
פרק טו · הלכה י
ממזר ספק זה שבא מספק ערוה כגון הבא על האשה שנתקדשה ספק קידושין או נתגרשה ספק גרושין. ועיין בבעל מגיה שבס' מל"מ שהקשה דבספק קידושין נהוי הולד כשר דאוקמא אחזקת פנויה. ותירץ דהכא איירי שלא נתקדשה לו אלא בא עליה ביאה בלא קידושין אין ביאה מפקיע ספק קידושין. ובהלכות אישות הבאתי ראיה לסברא זו ודלא כספר בית מאיר ואכתי קשיא גבי ספק גרושין אמאי לא הוי הולד רק ספק ממזר ומותר מן התורה לבוא בקהל ונימא דאוקמא אחזקת אשת איש והוי ממזר ודאי ואסור מה"ת לבוא בקהל דהא כתב רבינו בפ"ח מהלכות שגגות דספק מגורשת נקבע האיסור וחייב הבא עליה אשם תלוי ובכה"ג דחייב אשם תלוי לא התירה תורה הולד בקהל וכדמוכח במל"מ בסמוך. על כן נראה דרבינו הכא איירי בספק גרושין בדינא דפלוגתא וכה"ג דבזה לא אמר אוקמא אחזקה קמייתא דבשביל החזקה לא נפשט הדין. וכ"כ האחרונים ביו"ד. וכ"כ המל"מ בהלכות טומאת צרעת ובהלכות עדות ובאורים ותומים סי' ל"ד. ובזה נדחה מ"ש בשו"ת זכרון יוסף לדעת רבינו פ"ו דממרים דין ד' דאזיל בתר חזקה גבי בעיא דלא אפשיטא בקידושין (דף ל"ג). וכן בספק קידושין דדינא לא שייך אוקמא אחזקה וא"כ לאו דוקא בא בלא קידושין אלא אף אם נתקדשה אח"כ הוי הולד ספק ממזר:
ושוב ראיתי להפני יהושע בכתובות סוף פ"א שהקשה דאיך משכחת לה ספק ממזר דבספק קידושין היא בחזקת פנויה ובספק גרושין היא בחזקת אשת איש והעלה שם משום קבוע דהוי כמחצה על מחצה והובא בספר דורש לציון דרוש י"ג. ולפי מ"ש שפיר משכחת לה בספק דדינא. גם מ"ש בעל פני יהושע בקידושין (דף ע"ג) דתוס' בכתובות (דף כ"ו) לא ס"ל כרבינו אלא דגבי ספק ממזר אזלינן בתר חזקה י"ל דגבי ספק דדינא גם תוס' מודים: