נחל איתן על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי אברהם משכיל לאיתן
פרק א · הלכה כב
המקנא לאשתו ונסתרה ובא עד אחד והעיד שנטמאת והיה בעלה כהן וכו' הרי זה חייב אע"פ שעיקר העדות בעד אחד כבר הוחזקה זונה. לא הראו מקור כאן לזה. והוא מבואר בירושלמי בסוטה ובנזיר. ולכאורה יש להקשות מזה על מ"ש רבינו לקמן בפרק י"ח דין י"ב כל אשה שקינא לה בעלה ונסתרה ולא שתת מי סוטה שהיתה שם עדות שמנעה מלשתות ה"ז אסורה לכהונה מספק. והרי כתב כאן דחייב כשהיתה עדות שנטמאה אפילו אחד ומשמע דהוא הדין קרוב או פסול חייב ואינה שותה דהא כתב רבינו פ"ג דעדות דכל מקום שעד אחד מועיל הוא הדין קרוב ופסול וא"כ איך כתב דאסורה לכהונה מספק כשיש עדות המונעה מלשתות הא אפי' חייב נמי עלה כהן. וי"ל על פי מ"ש הכ"מ בפט"ז מהלכות סנהדרין דדוקא כשלא הכחיש את העד קודם שקרב לה אבל אם הכחיש את העד קודם אינו חייב. וא"כ י"ל דלקמן איירי שהעדות שמנעה מלשתות שאמר שנטמאה הכחישו אח"כ כהן אחד ואמר שלא נטמאת ולאותו כהן אינה אסורה כשנתאלמנה אח"כ אלא מספק אבל אינו חייב כיון שהכחישו מקודם שעבר: