אור ברסלב

נזר הקודש - נדה· הרב משה רוזין

דף לז:

דף לז.

א דתניא דותה תטמא לרבות את בועלה. וקשה למ"ל הלא כתיב ותהי נדתה עליו שמזה דרשו שהבועל נדה הוא כנדה, וטמא שבעת ימים, וא"כ למ"ל עוד לימוד לבועל נדה. - ואין לומר דשאני בטומאת לידה, הלא גם טומאת לידה קורא התורה נדה כדכתיב בנדתה. - ואם באמת יש חידוש דין בזה, - א"כ מדוע השמיט הרמב"ם זה מהלכה:

ב ויש לעיין היאך הדין בלידה דנקבה שטמאה שבועים אם הבועל אותה ג"כ טמא שבועים כהאשה, וכמו דכתיב בנדה ותהי נדתה עליו לומר שטמא שבעה, והיולדת הזו שטמאה נדה שבועים גם הוא טמא שבועים, או"ד שדין של הבועל כדין בועל נדה דעלמא. וטמא שבעה. - והנה אם אמרינן שטומאת לידה על הבועל ובלידה של זכר טמא שבעה. ובלידה נקבה טמא שבועים. - אפשר לומר דיש בזה חידוש התורה לרבות הבועל שדינו כימי נדת דותה לומר שדינו של הבועל כהיולדת, וצ"ע:

ג שם, דתניא דותה תטמא וכו' לרבות את היולדת בזוב שצריכה שבעה נקיים. מאי לאו נקיים מלידה, לא נקיים מדם. - והנה לשיטת הרמב"ם דע"כ סבר דימי לידה עולה לז' נקיים. היאך מפרש הא דנקיים מדם, והנה הרמב"ן מפרש דהכוונה דיום שהוא רואה אינו עולה. - והביאור שבעה נקיים משום דיום שהיא רואה אינה בחשבון. - אבל להרמב"ם קשה היאך יפרש הא דשבעה נקיים, - ונראה דרבא יפרש וזהו שיטת הרמב"ם דברייתא זו אתיא כר' אליעזר דאמר דישנו גם בסתירה. - והפירוש בהא דמשני לא מדם. הכוונה כפשוטה דבעינן נקיים כל שבעה מטעם דימי לידה סותר. - וראיתי להגאון מלבי"ם בפירושו שכתב כן. ונכון הוא:

ד ובזה יש ליישב מה שיש להקשות בהא דמסיק רב פפא דע"כ הקישן הכתוב. וכמו שכתבו התוס' ואין משיבין על ההיקש. יעוי"ש. וקשה לדידן דקיי"ל דימי לידה עולין. וזהו כסתמא דסוגיא לקמן נ"ד, וכן לפי מה שפסקו הרמב"ם והראב"ד מה יענו להא דתניא בברייתא דהוקשה ימי לידה לימי נדה, וגם דנין אפשר משאי אפשר בהקישא. - אבל ע"כ צריך לומר דברייתא זו ר"א היא דסבר דאונס סותר והוא הדין ימי לידה ישנן כסתירה: א קשתה שלשה ימים. איבעיא להו שפתה מזה ומזה מהו רב חסדא אמר טמאה ורבי חנינא אמר טהורה. - ופסק הרמב"ם כרב חסדא והוא מדכתב בפר"ז מא"ב ה"ב וז"ל אבל אם ראתה דם ג' ימים או יתר בימי זיבתה בצער וחבלים. ופסק לה הצער ורווח לה מן החבלים אחר כ"ד שעות או יתר אעפ"י שלא פסק הדם וכו' הרי זו זבה. יעוי"ש. והנה מדכתב אעפ"י שלא פסק הדם, מזה מובן דכש"כ אם גם הדם פסק דהרי היא זבה. - וזהו מדהיתה בשופי כ"ד שעות. אמנם אם היתה הלידה בשלישי עצמו אפילו כל היום בשופי אין זה נקראת זבה כמו שכתב הרמב"ם שם בה"ד. וזהו מטעם דפסק כר' חנינא בן אחי ר' יהושע. - ועי' בהה"מ שכתב והסוגיא גבי ההיא דרב חסדא קשין לפירושו יעוי"ש. וע"כ כוונתו בזה שאיתא הכא בסוגיא לאפוקי מר' חנינא. - אבל נראה דלא קשה משום דזה אליבא דר' חנינא בשפתה מזה ומזה דטהורה. אבל לרב חסדא אתי המשנה שפיר הא דתנן קשתה שלשה ושפתה מעל"ע. והיינו בשפתה מזה ומזה דהוי זבה. ואין בזה לאפוקי מר' חנניה בן אחי ר' יהושע דאמר דבשפתה בשלישי אין זה יולדת בזוב כיון שלא עברה השופי מעל"ע ולהכי כיון שהרמב"ם פוסק כר' חנינא בן אחי ר' יהושע, להכי שפיר פוסק כרב חסדא דבשפתה מזה ומזה מעל"ע טמאה: ב והנה טעמו של ר' חנינא בן אחי ר' יהושע, כתב הה"מ מטעם שאפילו אם ילדה בלא קושי וצער אין לך אונס גדול מלידה וא"א בלא קושי, יעוי"ש. והנה כתבנו לעיל שזהו גם שיטת הרמב"ן. - והנה לפי"ז לא יצוייר שפתה מזה ומזה אם היתה הלידה. וע"כ כיון דשפתה מעל"ע קודם הלידה שוב לא מהני הקישוי דאח"כ. וזהו שכתב שם בה"ב ואעפ"י שחזר הצער והחבלים אחר כ"ד שעות הרי זו זבה:

תוכן העניינים

נזר הקודש - נדה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה