נזר הקודש - מעילה· הרב משה רוזין
דף כ:
טו מאן תנא דכל מילתא דמימלך עלי' שליח תרתי מילי הויין אמר ר"ח דלא כר"ע וכו', אביי אמר אפילו תימא ר"ע מי לא בעי אמלוכי יעוי"ש. - מבואר מזה דכבד ובשר כיון דבעי אמלוכי תרי מילין הויין, וזהו כהסתם משנה דחשיב בשר וכבד לתרי מילי, וגם ר"ע מודה בזה. - ויש לתמוה בדברי הרמב"ם בפר"ז דמעילה, שכתב כיצד בעה"ב שאמר לשלוחו תן מאותו בשר לאורחין הלך ונתן להן ככר. - ומדוע לא כתב כלשון המשנה שנתן להן כבד, וע"כ דסבר הרמב"ם דכל מילי דמימלך עלי' שליח חד מינא הוא, וזהו כר"ע. - אבל לפי"ז קשה מדוע פסק בפר"ט מנדרים הנודר מן הירק מותר בדלועין, אשר לפי סוגיא דידן זה בזה תליא. - וע"כ צריך לומר דהרמב"ם תפס לדינא, כסוגיא דנדרים נ"ד דמוקי שם בירך המתבשל ודלועין בכלל מתבשל, אבל הנודר מידך סתם אין דלועין בכלל, היינו דלא הוי גם דמימלך עלי' שליח. - ועי' בכס"מ שם ובחידושי הרדב"ז, ועי' בשו"ת מהרי"ק שורש צ"ט ובשורש קמ"ד שמאריך בעיקר הענין. - אבל נפלאתי שלא העירו מדברי הרמב"ם ה' מעילה מהא דשינה הרמב"ם מכבד לככר: