אור ברסלב

נזר הקודש - יומא· הרב משה רוזין

דף פה:

דף פה.

לו אמר רב יהודה אמר שמואל אי הואי התם הוי אמינא דידי עדיפא מדדהו וחי בהם ולא שימות בהם וכו' וכולהו אשכחן ודאי ספק מנלן, ופירש"י ודשמואל לית לי' פירכא, אשר יעשה האדם המצות שיחיה בהם ודאי ולא שיבוא בעשייתה לידי ספק מיתה אלמא מחללין על הספק עכ"ל, וכן פירש הר"ן. והנה מבואר דהרי"ז כמו שאמרה תורה דבעינן ודאי. - והנה לפי"ז הרי זה כמו שמיעטה התורה במעשר דבעינן עשירי ודאי ולא ספק. ולפי דברי הרא"ש הובא בשיט"מ ב"מ דבמעשר דבעינן עשירי ודאי גם רוב לא הוי ודאי, ובזה יובן הא דסבר שמואל דאין הולכין אחרי הרוב בפק"נ. וזהו מטעם דבעינן ודאי. ורב דפליג עלי' דשמואל ע"כ דלא סבר דרוב לא הוי ודאי. ועי' לעיל מה שכתבנו בזה:

א שם, משנה, חטאת ואשם ודאי מכפרין, מיתה ויוהכ"פ מכפרין עם התשובה. - והנה בחטאת ואשם לא שנה התנא גם התשובה, משמע דחטאת ואשם מכפרין גם בלא תשובה. וכנראה הוקשה לרש"י מדוע לא שנה התנא תשובה בחטאת ואשם ופירש משום דמסתמא איכא תשובה, שאם לא היה מתחרט לא היה מביא קרבן יעוי"ש. וכן פידש הר"ז. - אמנם הרמב"ם בפר"א מתשובה ה"א כתב וז"ל וכן בעלי חטאות ואשמות בעת שמביאין קרבנותיהן על שגגתן או על זדונן אין מתכפר להן בקרבנם עד שיעשו תשובה ויתודו וידוי דברים שנאמר והתודה אשר חטא עליה עכ"ל, וכתב מרן ובהדיא אמרו בשבועות י"ג שחטאת ואשם אין מכפרים אלא על השבים, יעוי"ש. - אבל לפי"ז תקשה מדוע לא שנה התנא גבי חטאת ואשם עם התשובה ודהכוונה הוידוי:

ב והנה התם בשבועות פירש"י הא דכתיב והתודו את חטאתם דכתיב בפ' נשא גבי אשם גזילות יעוי"ש, והנה אפשר לומר דזה דוקא בהני דמביאין על הזדון כשוגג, ויש לעיין:

ג והנה בגבו"א מוכיח מסוגיא דכריתות ז' דבחטאת ואשם לא בעינן תשובה והוידוי הוא רק למצוה ואינו בעיכוב הקרבן, יעוי"ש, אבל לפלא שלא הביא דברי הרמב"ם שכתב להדיא דאין מכפרין בלא וידוי, ואולי אפשר לומד דתנא דמשנתינו סבר דלא בעינן בחטאת ואשם וידוי לעיכובא. - אבל הרמב"ם פוסק כהספרא. וצ"ע:

ד שם משנה אחטא ויוהכ"פ מכפר אין יוהכ"פ מכפר. ולכאורה טעמא בעי מדוע לא. ונראה לפי מה שכתב להסתפק המל"מ בפ"ג משגגות ה"ט באכל חצי זית חלב ביוהכ"פ קודם חשיכה והשלים במוצאי יוהכ"פ בתוך שיעור אכילת פרס, אם מצטרפין, ופשט מכריתות י"ח דמבואר דאפלגא דשיעורא אינו מכפר, ומה"ט ישנו בצירוף, ועמד בפליאה על עצם הסברא מדוע כן דפלגא דשיעורא חמיר משיעורא, יעוי"ש, ונראה דפעולת יוהכ"פ אינה אלא לעשות כפרה על מה שעבר אבל אינו פועל לעשות היתר על להבא, והבא אם אמרינן דפעולת יוהכ"פ לכפר על פלגא דשיעורא, וא"כ יש בזה גם פעולת ההיתר על פלגא דשיעורא השני שיאכל במוצאי יוהכ"פ להיות נפטר מחיוב קרבן. וזה לא אמרה תורה בפעולת יוהכ"פ דענין כפרה היינו כמו קינוח כמו דכתיב כפורי זהב, אבל אין בזה מעלת התיקון להביא פטור על איסור דיושלם בלהבא כמו בנידון זה. וזהו כוונת התנא כי פעולת יוהכ"פ אינו אלא לכפר על מה שעבר, אבל אין מטרת יוהכ"פ ליתן מקום לעשות חטאים חדשים לומר שהמקום נתרוקן מהחטאים הישנים, ומעתה יש מקום לחטאים חדשים: ה שם, אשם ודאי אין אש"ת לא וכו' אשם תלוי אינו מכפר כפרה גמורה, ופירש"י אלא תולה להגן עליו מן היסורין עד שיודע לו שודאי חטא ויביא חטאת, הכי ילפינן לה בכריתות כ"ו יעוי"ש, והקשה בתוס' יוהכ"פ אמאי לא מביא רש"י הלימוד מהתו"כ דכתיב וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע ונסלח לו, ודרשו בתו"כ הא אם ידע לאחר זמן לא נתכפר לו באשם זה עד שיביא חטאת, הא למה זה דומה לעגלה ערופה שנתערפה ואח"כ נמצא ההורג הרי זה יהרג יעוי"ש, והנה כמו כן יש לתמוה על הסוגיא דכריתות שם מדוע לא דרשו מה דדרשו בתו"כ:

ו ונראה דהנה העיקר הא דלמדו שם בכריתות דאש"ת אינו מכפר כפרה גמורה. הכוונה ללמדנו שאף אם עבר יוהכ"פ אחר שהביא האש"ת ג"כ אינו מכופר לפטרו מחטאת אם נודע לו לאחר יוהכ"פ. וזה נלמד מהדרשא דשם בכריתות היינו מכל חטאתיכם לפני ד' או מהא דהורע לו מכל מקום. וזה שמרבה דאף אם עבר יוהכ"פ אחר הקרבת האשם תלוי, ג"כ מחויב להביא חטאת וזהו כוונת רש"י הכא דמדתנן חטאת ואשם ודאי מכפרין, ומזה יש לדייק דאש"ת אינו מכפר. וע"כ הכוונה שגם יוהכ"פ לא מהני לכפר אף אחרי הקרבת האש"ת, וזהו מדלא תנא במתניתין דאש"ת ויוהכ"פ מכפרין כמו ששנה התנא מיתה ויוהכ"פ מכפרין, וע"כ דסבר התנא דכל זה לא מהני לפטרו מחטאת כשנודע לו ידיעה ודאית שחטא, ולזה פירש"י להא דכריתות ששם מבואר כן בהאש"ת ויוהכ"פ ג"כ לא הוי כפרה גמורה לפטרו מחטאת לאחר שנודע לו שחטא:

ז אבל קשה לפי מה שמסיק הש"ס שם בכריתות מהא דהודע אליו מ"מ. וא"כ למה כתבה תורה והוא לא ידע ונסלח לו למידרש דלאחר שנודע מחויב להביא חטאת. ונראה דאי מקרא דאו הודע לחודיא הוי מוקמינן דבאה הידיעה אחרי הקרבת האש"ת לחודיא, או שבאה הידיעה לאחרי כפרת יוהכ"פ לחודיא, אבל כיון דכתיבי תרי קראי אנו למידין דאף גם בשניהם היינו דגם אם עבר יוהכ"פ אחרי הקרבת האש"ת, ומכל זה כשנודע לו אח"כ שחטא בודאי מחויב להביא חטאת:

תוכן העניינים

נזר הקודש - יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה