נזר הקודש - יומא· הרב משה רוזין
דף סא.
א שעיר ששחטו קודם מתן דמו של פר לא עשה ולא כלום. ולכאורה קשה טובא הלא כיון דשחיטה לאו עבודה היא, וא"כ לא קאי על זה הא דחוקה כדאיתא במנחות ה' ה"מ עבודה שחיטה לאו עבודה היא, והיינו דאעפ"י דכתיב הויה דמורה עיכובא, אבל כל זה בדבר שהיא עבודה, אבל שחיטה לאו עבודה היא. ובגבו"א ג"כ הקשה בזה, יעוי"ש. ונראה דשאני שחיטה דשעיר של יום הכפורים דכיון דצורך פנים הוא דינו כפנים. ומה"ט נחשבת כעבודה הנעשית בפנים כמבואר בגמ' וברמב"ם פר"ה מעבודת יוהכ"פ ה"ב, להכי אעפ"י שלאו עבודה היא עצם השחיטה, אבל כיון שצורך פנים הוא, נחשב המעשה דהשחיטה כאילו שינה בהסדר דלפנים ולהכי אעפ"י שעצם השחיטה לאו עבודה היא, אבל הסדר כיון שסדר פנים הוא, קאי על זה חוקה, והביאור בזה דגבי יוהכ"פ הסדר עצמו נחשב לעבודה, ומעכב: