אור ברסלב

נזר הקודש - יומא· הרב משה רוזין

דף נה.

דף נג.

א מנה"מ אמר ראב"י אמר רבי זירא אמר קרא והזה אותו על הכפורת ולפני הכפורת וכו' לאקושי על ללפני מה לפני דלאו על אף על דלאו על. וקשה לכאורה הלא מצינו לרבי יוחנן ור"ל דפליגי בפסחים ס"ג אם בעינן על בסמוך דרשב"ל סבר בעינן על בסמוך ורבי יוחנן סבר דלא בעינן על בסמוך יעוי"ש, אבל על ממש לכו"ע לא בעינן וא"כ למ"ל היקשא הכא דלא הוי על ממש:

ב ונראה דשאני הכא דכיון דכתיב לפני הכפורת, ממילא יש מקום לפרש דהכא הוי על ממש, דכיון דלפני הכפורת הוי סמוך לכפורת, ממילא יש לקיים הזאה על הכפורת גם כן היינו על הכפורת ממש. להכי בעינן היקשא למילף דלא בעינן ממש:

ג ובה יש ליישב הא דהקשה בגבו"א מהא דאיתא במנחות כ"ז דסברי התם רבנן דאלפני הכפורת הוא לאו דוקא, וא"כ גם על הכפורת הוא לאו דוקא וא"כ למ"ל היקשא יעוי"ש. ולפי מה שכתבנו שאני הכא דכיון דכתיב לפני הכפורת, וכתיב גם על הכפורת, ממילא משמע דעל הוא דוקא, ולהכי בעינן היקשא. ושפיר אזלא הסוגיא אליבא דרבנן דהתם:

ד והנה מה שהקשה עוד בגבו"א שם בהא דפריך שם לר' יהודה דסבר אל דוקא, א"כ על נמי דוקא, מאי פירכא היא הא שאני הכא דאיכא היקשא דעל הוא לאו דוקא, יעוי"ש. נראה דהתם כוונת הש"ס לומר דאעפ"י דההיקש מלמדנו דלא בעינן על הכפורת ממש, אבל אכתי יש לנו לומר דכיון דסבר דאל דוקא, א"כ גם על הוא דוקא לכהפ"ח לענין זה דבעינן ארון וכפורת. ובשלמא לרבנן דסברי אל לאו דוקא. א"כ על ג"כ הוא לאו דוקא, ולגמרי משמע לאו דוקא דהיינו דלא בעינן כפורת ג"כ, אבל לרבי יהודה דאל דוקא א"כ אית לן לומר דעל ג"כ דוקא, ואף אם כי לא דרשינן על הכפורת ממש מטעם דאתי ההיקשא ומפקא ממשמעותי', אבל עכ"פ אית לן לומר דוקא לענין זה דבעינן כפורת, והרי זה כעין דאמרינן בעלמא בעינן קרא כדכתיב. והא דלא פריך הש"ס למ"ד בעינן קרא כדכתיב א"כ כי ליכא כפורת ליכא הזאה. ובבית מאיר בהערותיו ליומא נ"ג ע"ב העיר בזה בצ"ע. אבל נראה דכיון דע"כ הכא רבתה תורה דלא הוי קרא כדכתיב דהרי כתיב על הכפורת וההיקש מפקיע ממשמעותא מעל ממש ולהכי אין זה שייכות להא דבעינן קרא כדכתיב, וכמוש"נ:

תוכן העניינים

נזר הקודש - יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה