אור ברסלב

נזר הקודש - יומא· הרב משה רוזין

דף מ.

דף לט:

טז מכלל דרבי שמעון סבר הגרלה מעכבא והתניא מת אחד מהן מביא חבירו שלא בהגרלה דברי ר"ש וכו', - והנה יש לעיין דרבנן דר"ש דפליגי על ר' שמעון וסברי דמביאין שנים אחרים להגריל כדאיתא לקמן ס"ב, א"כ ע"כ סברי דהגרלה מעכבא, וא"כ תיובתא מזה לר' יוחנן. והיאך לא השגיח רבי יוחנן על ברייתא זו, ועוד מדוע לא מותיב הש"ס מזה לר' יוחנן, ומצאתי בגבו"א שהקשה בזה:

יז ונראה דאפשר דשאני הכא והיינו דאעפ"י דהגרלה לא מעכבא. אמנם כיון שאיכא מצוה דהגרלה בעינן לכל הפחות שתהיה ראוי להגרלה. ולהכי בשלמא אם שניהם קיימים ועומדים לפנינו, כיון שראוים הם להגרלה אמרינן דאין הגרלה מעכבת כמו דאמרינן בעלמא כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת, אבל בשמת אחד מהם לאחר הגרלה, אין מביאין לו אחר שלא בהגרלה, מטעם דכיון דזה האחר אינו ראוי להגרלה הגרלה מעכבת בו. והנה ר"ש אעפ"י דסבר ג"כ דבעינן ראוי לבילה כמבואר במנחות ק"ג דמיירי שם אליבא דר"ש יעוי"ש, מ"מ הכא בהגרלה סבר כיון דהגרלה לאו עבודה היא. ועיקרה באה לברר מי הוא לד' ומי הוא לעזאזל. והנה אמרה תורה שתי קביעות אחד בגורל, ועוד על ידי אמירה לד' חטאות, ושני הדברים המה חדא מילתא, בדבר הקביעות, להכי סבר ר"ש דהכא אינו מעכב גם אם אינו ראוי לגורל, מטעם דזה לא נקרא אינו ראוי לקביעות, דהרי ראוי האחר להיות נקבע על ידי האמירה, ולא הוי חסרון הא דהגרלה, כיון שהוא רק פלגא לקביעות, מטעם דהרי יש אידך פלגא, ורבנן סברי דגם ראוי להגרלה בעינן, וכל שאינו ראוי מעכב, ובזה אתי שפיר דלא מקשה הש"ס מזה לר' יוחנן, וכמוש"נ:

תוכן העניינים

נזר הקודש - יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה