אור ברסלב

נזר הקודש - חולין· הרב משה רוזין

דף קלח.

דף קלז:

איתמר גזז ומכר ראשונה רב חסדא אמר חייב, רבי נתן בר הושעיא אמר פטור, ופירש הר"ן בחידושיו דפליגי בזה מאימתי יש חלות המצוה, דרב חסדא סבר דתיכף כשגילה בדעתו לגוז חמשה צאן אתחלה לה המצוה ומחויב בה, וכיון דאיחייב בה שוב לא פקעה, ורב נתן בר הושעיא סבר דהחיוב בא לבסוף כשגזז להחמשה צאן עכת"ד יעו"ש. והנה לכאורה קשה בזה שכתבו התוס' לעיל ד"ה עד שצבעו, דרב חסדא חידש דלא תפרש המשנה דצבעו פטור דמיירי שצבע קודם שבא לידי חיוב יעו"ש. וקשה הא רב חסדא סבר דהחיוב מתחיל תיכף כשגילה בדעתו לגזוז חמשה צאן, וא"כ לא שייך לפטור כשצבע טרם שבאו לשיעור חיוב, כיון שהחיוב בא מקודם. ודוחק לומר דזה גופא משמיע רב חסדא דלא תפרש דהחיוב מתחילה לבסוף וטעמא דצבעו פטור משום דלא בא לידי חיוב אלא החיוב מתחיל מקודם וטעמא דצבעו פטור משום מזיק מתנות כהונה, ובל"א מפרש כן יעו"ש. אבל דוחק לפרש כן, משום דלשיטת רב חסדא דמותיב לרב נתן בר הושעיא ע"כ מוכח דהחיוב מתחיל משעה שגילה דעתו. אבל נראה בפשיטות דיש לפרש המשנה שלא גילה בדעתו לגוז חמשה, וגזז שתים ולא היה בדעתו על יותר:

גמ'. מאן תנא דהיכא דאיכא שיורא גבי מוכר בתר מוכר אזלינן אמר רב חסדא רבי יהודה היא וכו', אמר ליה רבא והא מר הוא דאמר והוא שהתחיל בעל השדה לקצור וכו' אלא הכא מעידנא דאתחיל למיגז לא מיחייב בכולי' עדרי'. והנה לכאורה קשה לפירוש הר"ן דרב חסדא סבר דמעידנא דגילה בדעתו לגוז צאנו והיו שם חמשה אתחלה לה החיוב וא"כ הרי זה בדמיון לחיוב פאה דמתחלת בראשית הקצירה, והכא דמיירי אליבא דרב חסדא ולדידי' דומה ראשית הגז לפאה:

ונראה ראה דלא קשה דהיינו דהפירוש בהמשנה אם שייר המוכר הכוונה ששייר לו צאן בעדרו, ובזה מדייק הש"ס מי מיחייב בכולי עדרי', והיינו דע"כ כשגזז חמשה צאן לא הוי החיוב רק על הגזוז ולא על הצאן העומדים בעדרי', אבל גבי פאה מהתחלת הקצירה חל החיוב גם על הקמה כמבואר במסכת פאה:

תוכן העניינים

נזר הקודש - חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה