אור ברסלב

נזר הקודש - חולין· הרב משה רוזין

דף קלג.

דף קלב:

גמ', וליפרוס ידיה אנסיה ליה עודניה, ופירש"י עתים שקבע לתלמידיו היו טורדים אותו מלישא את כפיו שהיה עוסק לתלמידיו בעת שהצבור נאספים לבית הכנסת. מזה משמע דאין מבטלין ת"ת בשביל מצוה דנשיאת כפים, ולכאורה קשה מהא דאמר ריב"ל בסוטה ל"ח כל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בשלשה עשה, ומדוע ביטל אביי שלשה עשה, ואפשר דכל זה כשעומד בבית הכנסת, אבל קשה מדוע לא קיים נשיאת כפים לברך את התלמידים אשר בטח היו שם עשרה. ומזה מוכח דכל עיקר החיוב בשעה שמכריזין על זה כמו שנאמר אמור להם, והתלמידים לא אמרו לברכם בשביל שהיו עוסקין בתורה, והרי"ף כתב שהיה חולה, אפשר שהוא מטעם זה: והנה הא דאמר אביי דלאחזוקי נפשיה בכהני היה נוטל מתנות, יש להעיר דמזה מוכח דלוי לא היה מקבל מתנות, דאם גם הלוי מקבל מתנות מטעם הספק אם לא הוי בכלל עם ואם תפס אין מוציאין מידו, וא"כ אפשר דלאביי משום כבודו היו שולחין המתנות לביתו במעלי יומא דכיפורי, וא"כ אין ראיה שהוא כהן. מזה מוכח דללוי אין נותנין כלל מתנות כהונה, אבל קשה כיון דיהבינן מתנות לכהנת וכמו רב כהנא שאכל בשביל אשתו, וכמה אמוראים אכלו בשביל נשותיהן שהיו כהנות כדאיתא לעיל קל"ב, וא"כ אין ראיה שהוא כהן. ומזה קשה על התוס' שכתבו שם בסוטה ד"ה הא דסליק לפרקים, שכתבו דהוא הדין בדלא סליק אלא דמחזיק נפשיה על ידי מתנות כהונה יעו"ש. וקשה דלמא מקבל מתנות בשביל אשתו הכהנת, בשלמא על אביי יש לומר דסבר כראב"י דכהן ולא כהנת, אבל התוס' שכתבו כן להלכה קשה הלא שמא במקום ההוא סברי דהדין דאף כהונת מקבלות מתנות כהונה, מזה מוכח דסברי התוס' להלכה דאין כהנות מקבלות מתנות כהונה, אבל זה תימא על המחבר שלא הביא שיטה זו, ואדרבה פסק המחבר דנותנין אותה לכהנת אף שנשואה לישראל, ונותנין המתנות גם לבעלה ישראל:

שם בגמ' אמר רב יוסף האי כהנא דאית ליה צורבא מרבנן בשיבבותיה ודחיקא ליה מילתא ליזכי ליה מתנתא אע"ג דלא אתי לידי מכירי כהונה ולויה, מזה מוכח דבמכירי כהונה לא הוי ממון שאין לו תובעין. מדנחשב למוחזק כאילו בא לידו, ומטעם זה המזיק מתנות כהונה או שאכלן חייב לשלם, וכן יש להוכיח מזה שכתב הריטב"א בקדושין כ"ט דאישתעבדו נכסים למכירי כהונה עבור פדיון חמש סלעים. וכן ראיתי ברי"ט אלגזי פר"ח מבכורות דף נ"ט ד"ה והנה, בעיקר שמביא כן בשם הראשונים יעו"ש. והא דלא משני הסוגיא לעיל בהא דמותיב הש"ס לרב חסדא דמיירי במכירי כהונה, יש לומר דזה נכלל בהא דמשני הש"ס דאתו בטבלייהו ומתנות שלא הורמו כהורמו דמיין, ומכירי כהונה הוי הדין כמאן דאתו לידיה בטבלייהו. וכן מוכח בב"ב קכ"ג דהבכור נוטל פי שנים במתנות כהונה בזרוע ולחיים ובקיבה, ומיירי במכירי כהונה יעו"ש. אבל עדיין קשה לפי מה שכתבו התוס' שם בד"ה הכא במכירי כהונה דחשיבי מוחזקין כל זמן שלא חזר בו, אבל אם חזר בו הבעלים אין לו זכייה, וא"כ כשאכלו הבעלים אין לך חזרה גדולה מזו. ולפי דברי התוס' אתי שפיר הא דלא משני הגמ' דמיירי במכירי כהונה משום דבזה ג"כ איתא לדינא דרב חסדא דאם אכלן פטור, ולזה משני הגמ' דמיירי דאתי בטבלייהו. אבל קשה היאך יכול לזכות כיון שאינו ברור שלא יחזור, וע"כ דסמכינן אחזקה שלא חזר בו:

תוכן העניינים

נזר הקודש - חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה