נזר הקודש - חולין· הרב משה רוזין
דף קלא:
ושאר מתנות כהונה כגון הזרוע והלחיים והקיבה אין מוציאין אותן לא מכהן לכהן ולא מלוי ללוי. ויש לדייק מה שייך לומר ולא מלוי ללוי הלא אם לא איקרי עם דינם כישראל ואין ללוי שום זכות, אבל לפי מה שכתבנו לעיל דאם לא איקרי עם המה שייכים למשפחת כהנים, וא"כ יש מקום לומר דיש להם זכות לקבל המתנות. וזהו שיטת התוס' בב"מ. ויש בזה מקום לשיטת הב"ח סעיף י"ז הובא בש"ך יו"ד סימן ס"א סקי"ב דאם תפס הלוי דאין מוציאין מידו. ומצאתי בל"א שהעיר ג"כ בזה, אבל לא כתב שכן הוא שיטת התוס' בב"מ ותוס' שבועות וכמו שכתבנו לעיל:
אמנם קשה מהא דפריך הש"ס מהא דתניא דכל דבר שאינו בקדושה כגון הזרוע וכו' אין מוציאין מידם, וזהו דלא כרב. וקשה דכיון דסבר הש"ס דהאי תנא סבר דלא איקרי עם א"כ אמאי תנא אין מוציאין אבל ע"כ אין נוטלין ורק אין מוציאין משלהם, וביותר לפי מה שכתבו התוס' ד"ה ת"ש, דע"כ פשיטא להתנא דלא איקרי עם, וא"כ מוכח מזה דלא כשיטת התוס' והב"ח אלא גם אם לא איקרי עם היינו שלא ליטול מהם המתנות, אבל אין להם שום זכות לקבל מתנות ותקשה מזה להתוס' ב"מ:
אמנם נראה דסברי התוס' בפירושו של הר"ח דגריס לימא מסייע ליה כל דבר שבקדושה וכו' והיינו שמפרש דהתנא סבר דאין מוציאין מספיקא, ולפי"ז יש לומר דכן אין מוציאין אם תפס משל אחרים. נמצא לפי"ז דהתוס' דב"מ תליא בשני הגרסאות, והיינו דע"כ שיטת התוס' דב"מ שם סברי כגירסת הר"ח הכא. נמצא דדינו של הב"ח תליא בפלוגתא דהתוס' והר"ח וכמוש"נ: