אור ברסלב
נזיר דף נ.

נזיר

דף נ.

דף מט:

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יֹאמְרוּ מֵאִיר שָׁכַב, יְהוּדָה כָּעַס, יוֹסֵי שָׁתַק — תּוֹרָה מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְמֵת שֶׁאֵין עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר. וַעֲדַיִין יֹאמַר: עַל אֵבֶר מִמֶּנּוּ מְגַלֵּחַ, עַל כּוּלּוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!

אֶלָּא, כִּדְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְנֵפֶל שֶׁלֹּא נִתְקַשְּׁרוּ אֵבָרָיו בְּגִידִין. הָכָא נָמֵי: בְּנֵפֶל שֶׁלֹּא נִתְקַשְּׁרוּ אֵבָרָיו בְּגִידִין.

רָבָא אָמַר: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְרוֹב בִּנְיָינוֹ וּלְרוֹב מִנְיָינוֹ, שֶׁאֵין בָּהֶן רוֹבַע עֲצָמוֹת.

עַל כְּזַיִת מֵת וְעַל כְּזַיִת נֶצֶל. וְאֵיזֶהוּ נֶצֶל — בְּשַׂר הַמֵּת שֶׁקָּרַשׁ, וּמוֹהַל שֶׁהִרְתִּיחַ.

הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא דְּלָא יָדְעִינַן דְּדִידֵיהּ הוּא, כִּי קָרַשׁ מַאי הָוֵי? אֶלָּא דְּיָדְעִינַן דְּדִידֵיהּ הוּא, אַף עַל גַּב דְּלֹא קָרַשׁ!

אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: בִּסְתָם. אִי קָרַשׁ — מוֹהֵל הוּא, לֹא קָרַשׁ — דִּלְמָא כִּיחוֹ וְנִיעוֹ הוּא.

בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרַבָּה: יֵשׁ נֶצֶל לִבְהֵמָה אוֹ אֵין נֶצֶל לִבְהֵמָה? מִי אָמְרִינַן גְּמִירִי נֶצֶל דְּאָתֵי מֵאָדָם, אֲבָל דְּאָתֵי מִבְּהֵמָה — לָא. אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא?

הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר טוּמְאָה חֲמוּרָה עַד לְגֵר, וְטוּמְאָה קַלָּה עַד לְכֶלֶב — שַׁפִּיר.

אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר טוּמְאָה חֲמוּרָה עַד לְכֶלֶב, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

תָּא שְׁמַע: הִמְחוּהוּ בָּאוּר — טָמֵא, בַּחַמָּה — טָהוֹר. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ עַד לְכֶלֶב, אֲפִילּוּ בַּחַמָּה נָמֵי!

אֵימַת מַמְחֵי לֵיהּ — בָּתַר דְּאַסְרַח בְּחַמָּה, כֵּיוָן דְּאַסְרַח — הָוֵה לֵיהּ עָפָר.

תְּנַן: כׇּל הַנִּצּוֹק — טָהוֹר.

חוּץ מִדְּבַשׁ הַזִּיפִים וְהַצַּפִּיחִית.

תוכן העניינים

נזיר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה