פרק ז · הלכה ח
קטע ב
שם (ה"ח) מתניתין ואלו נשבעין שלא בטענה השותפין והאריסין והאפוטרופין כו' חלקו השותפין והאריסין אינו יכול להשביע' נתגלגלה לו שבועה ממקום אחר מגלגלין עליו את הכל ובגמ' א"ר יוסי הדא אמרה בנושא ונותן שלא בחשבון אבל בחשבון לא בדא ואהן בן בית עוד הוא בנושא ונותן שלא בחשבון:
עוד שם ר' זעירא כהדא דר' יוסי חד בר נש אזיל למידן קומי ר' זעירא וחייבי' שבועה על תרין דינרין א"ל לאו תרין דינרין אני חייב לך הא טריפין לך א"ל ומילת פלן ופלן אמר ר' זירא או הב ליה כל מה דתבע לך או אשתבע כל מה דמגלגלין עלך:
ועיין באו"ת מה שפירש ר' זעירא כהדא דר' יוסי הוא על מה דאחר תחילהואהן בן בית עוד הוא כנושא ונותן שלא בחשבון וע"ז אמר ר' זעירא כהדא דר' יוסי עי"ש. והפ"מ פירש דקאי על הא דאיתא (ר"פ המפקיד) אמר נשבע אני וראה אותן שמגלגלין עליו שבועות אחרות וחזר ואמר משלם אני חוששין אמר ר' יוסי לא חייבה התורה שבועה להחמיר עליו אלא להקל עליו שאם רצה לשלם ישלם ואם רצה לישבע ישבע וע"ז אומר ר' זעירא כהדא דר' יוסי (פי' כפלוגתא דר' יוסי) ולי נראה שצ"ל כרבנן דר' יוסי וא"כ יהי' מוכח שהפי' הוא כפי' הרי"ף דפליגי בזה אם אח"כ רוצה לשלם שלא יגלגל עליו שבועות אחרות ולא כפי' הרא"ש בסוף שבועות שמפרש בסיף שבועות דלא פליגי לענין אם יכול לחזור ולשלם אלא אם מקני לי' כפילא עיי"ש]:
עוד שם עד כמה מגלגלין עליו אמר ר' יוחנן עד כדי שיאמר לו עבדי אתה הגע עצמך שהיה כהן ועבד עברי וכי יש עבד עברי בזמן הזה והנה הפ"מ פירש הגע עצמך שהיה כהן ועבד עברי בתמי' ואם הי' כהן איך יכול לגלגל עליו טענה זו והא אין כהן נמכר בעבד עברי לפי שאינו יכול להיות נרצע שנעשה בעל מום שגה בזה דהא אמרינן (בפ"ק דקידושין) אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום וא"כ כהן אינו נרצע אבל הוי עבד עברי דהא אמרינן שם עבד עברי כהן מהו שימסור לו רבו שפחה כנענית וע"כ נראה לי שהפי' הוא כך הגע עצמך שהי' כהן (פי' וא"כ איך יכול לגלגל עליו שאינו עבד כנעני שתחילה הי' סבור שהפי' הוא שלא נמכר לו בעבד כנעני) וע"ז משני בעבד עברי (פי' שיכול לגלגל עליו שלא יהא נמכר בעבד עברי) וכן הוא בקידושין (דף כ"ח) בש"ס דילן:
קטע ג
עוד שם אמר רב שמואל בר יצחק שמרה דלא כן מה אנן אמרין שמרה לא בטלי' היא בעל בעל מה בעל שנאמר להלן משמט אף כאן משמט דברים שהן משה ידו שביעית משמטתו ודברים שאין משה ידו אין שביעית משמטתו לא אותו ולא שבועתו כל ששביעית משמטתו משמטת שבועתו וכל שאין שביעית משמטת אינה משמטת שבועתו והנה הפ"מ נדחק בזה מאוד:
ולכאורה הי' נראה לגרוס שמטה לא (פי' דקאי אמתני' נתגלגלה לו שבועה ממקום אחר מגלגלין עליו את הכל (פי' שבועת השותפין לאחר שחלקו והשביעית משמטת את השבועה וא"כ קשה דהא השביעית משמטת את השבועה אינו שייך למה שאמר בתחילה ולא קאי רק אמלוה). וא"כ לפי מאי דאמרינן בתחילה דאם נתגלגל לו בבועה ממקום אחר ע"כ אפי' רוצה לשלם התביעה שהי' מתחילה אפ"ה או ישלם הכל או ישבע על הכל וא"כ ה"נ כיון שנתחייב יב גילגול שבועה ע"י מלוה וא"כ הו"א דאעפ"י שהשביעית משמטת אח"כ שבועת המלוה אעפ"כ צריך לישבע שבועת השותפין וע"ז קמל"ן מתני' דנתחייב לו שבועה ממקום אחר מגלגלין עליו את הכל והשביעית משמטת את השבועה דכיון דהשביעית משמטת את השבועה שאח"כ שהוא ע"י מלוה ע"כ ממילא בטלה השבועה ראשונה ג"כ ולא דמי להתם דהתם טוענו או שישבע על הכל או שישלם הכל וע"כ אפי' רוצה לשלם אפ"ה צריך לישבע על הכל משא"כ בשביעית כיון דעיקר השבועה בטלה בטל לי' הגילגול נמי:
וע"ז אומר רב שמואל בר רב יצחק שמרה וצ"ל שמטה בטלי' פי' דבטל לי' הגילגול נמי וע"ז אומר דלא כן מה אנן אמרין שמיטה לא בטלי' (פי' דאי לא תנן במתניתין הוי אמינא דשמיטה לא בטלי' והוא דכיון דנתחייב שבועה ע"י הגילגול אפ"ה אף דשביעית שמטה את הגילגול אעפ"כ לא בטלה שבועה ראשונה וכמו שאם הי' אומר אח"כ שישלם הטענה הראשונה שעליו נתחייב הגילגול אעפ"כ צריך לישבע על הכל וע"כ קמל"ן תנא דמתניתין דשמטה בטלי' והטעם הוא מדכתיב בעל (פי' שנאמר כל בעל משה ידו ונאמר ונקרב בעה"ב אל האלקים מה בעל שנאמר להלן משמט אף כאן משמט (פי' אף שאינו משמט רק שבועת המלוה אבל שאר השבועות אינו משמט כמו דאמר דברים שהן משה ידו שביעית משמטתו ודברים שאין משה ידו אין שביעית משמטתו ואעפ"כ אם נתחייב לו שבועה על המלוה דמגלגלין עליו שביעת השותפין אעפ"כ אם נשמטה שבועת המלוה בטלה נמי שבועת השותפין וע"ז כתיב בעל מה בעל שנאמר להלן משמט אף בעל שנאמר כאן משמט וע"כ אם נתחייב לו שבועת המלוה ממקום אחר ומגלגלין עליו את השבועה ראשונה ואח"כ נשמטה שבועות המלוה ממילא בטל נמי השבועה ראשונה ג"כ והוא משום דכתיב בעל מה בעל שנא' להלן משמט אף בעל שנאמר כאן משמט וע"כ תנן דנתגלגלה לו שבועה ממקום אחר מגלגלין עליו את הכל והשביעית משמטת אף שבועה שע"י גילגול נמי אעפ"י שהיא אינה ממלוה והוא משום דכתיב בעל בעל א שביארתי].
עוד איפשר לומר דא"ר שמואל בר רב יצחק שמ רה (צ"ל לא) (פי' שאינה משמטתו רק השבועה שע"י מלוה אבל לא שבועת השומרין והשותפין) וע"ז אומר דלא כן מה אנן אמרין שמרה לא בטלי' והאי בטליה הוא ט"ס והי' כתוב כמלוה ונפל טעות בדפוס והדפיסו בטלי' וכצ"ל דלא כן מה אנן שמרה כמלוה (פי' שמירה כמלוה דהא לא כתיב בשמיטה רק מלוה ולא שמירה וכל הדברי' ששביעית משמטתו משמטת שבועתו וכל שאין שביעית משמטתו אינה משמטת שבועתו ע"ז משני בעל מה בעל שנאמ' להלן משמט אף כאן משמט וע"ז קמל"ן דשמרה לא בטלי' (צ"ל כמלוה) דדברים שהשביעית משמטתו משמט שבועתו ודברים שאין השביעית משמטתו אינה משמטת שבועתו וכמו שביארתי ודו"ק: